וטפל לשם הוי', והוא ענין ביטול הנבראים לאלקות, לש מעלה מהעולמות. וזהו ענין מראות הצובאות, מראה (גם אספקלריא המאירה) הוא ענין ההעלם, שצמצום ההעלם נעשה מציאות וישות הנבראים, והעבודה היא לפעול ביטול בנבראים. ובפרטיות יותר הוא ענין ירידת הנשמה למטה בהעלמות והסתרים דגוף ונפש הבהמית, והעבודה היא לפעול הענין דצבאות הוי', שיהיה טפל ובטל להוי'.
התבוננות בענין צבאות
וענין זה הוא על-ידי ההתבוננות בענין דצבאות וגו', שאות הוא צבא דיליה, היינו של הנבראים כפי שהם במציאותם וישותם, לאחרי שירדו מהע' שרים וכו', הכל הוא מאות יתברך מבחינת אות אחת בלבד, שזהו כלליות ההתבוננות דפסוקי דזמרה וברכות קריאת שמע שהיא ההקדמה לקריאת שמע ושמונה עשרה, ועל-ידי התבוננות זו הוא מבטל את ההעלם ופועל ענין צבאות הוי', אשר הכל הוא טפל ובטל להוי'.
עבודה במצח נחושה
וזהו גם מראות הצובאות היו מנחושת, כדי לפעול למטה צריכה להיות העבודה באופן דמצח נחושה, כמאמר הוי עז כנמר וכו', שלא יבושו מפני המלעיגים וכו'. והכל זה הוא על-ידי התורה, וזה מרומז גם כן בתיבת נחושת, ראשי תיבות נובלות חכמה לשמעלה תורה.
הכנה לעבודת הקודש
ממראות הצובאות נעשה הכיור וכנו, ועל זה נאמר ורחצו גו' את ידיהם ואת רגליהם, ידיהם הם הודמות, ורחצו ידיהם הוא ענין בירור הודמות, ורגליהם הם הלבושים דמחשבה דיבור ומעשה, ורחצו את רגליהם הוא ענין הסרת הלבושים הרעים, כי רגלה הוא מלכות דקליפה, והרחיצה היא ממי החכמה שנתן משה ויעש ממראות הצובאות, והיינו, כמו לבושי התורה ומצוות ובירור הנפש הבהמית צריכים רחיצה במי החכמה וכו'.
הכנה לכניסה לאוהל מועד
וזהו הכנה לכל עניני הכהונה, הן לכניסה לאוהל מועד והן בקרבתם אל המזבח שבחצר אוהל מועד. כיון שנתבאר לעיל שאוהל מועד הוא כנגד עולם האצילות, וחצר אוהל מועד הוא כנגד עולמות בריאה-יצירה-עשיה. ועל פי זה מובן שבשביל הכניסה לאוהל מועד שהוא ענין ההתכללות באצילות, צריך להיות בירור נוסף על-ידי הרחיצה ממי החכמה.
וכן צריך הרחיצה גם בקרבתם אל המזבח, אף שהמזבח היה בחצר אוהל מועד שהוא כנגד עולמות בריאה-יצירה-עשיה, הרי זה לפי שבבירור הוא על-ידי החכמה, שבחכמה דוקא אתברירו.
המשמעות הרוחנית של הכיור
המשמעות הרוחנית הפנימית של הכיור – כל זכוכית שהאור עובר דרכה, זכוכית בהירה על האור כפי שהוא מאיר שלא באמצעות ה'אספקלריא', ובנמשל – הכוונה לכך שכדי לרדת ולהחיות עולמות ונבראים מוגבלים, האור האלוקי עובר דרך 'אספקלריא' המסתירה ומעלימה את האור כפי שהוא מצד עצמו, והצמצום באור, ולנבראים תחושה של ישות והם נראים בעיני עצמם כמציאות עצמאית.
עבודת האדם – הסרת ההעלם
עבודת ה' הרוחנית היא הסרת ההעלם על האור האלוקי והעבודה להסיר את ההעלם כפי שהוא בכל אדם בפרט. כתוצאה מההעלמות וההסתרים הללו, הרי למרות שיש באדם נשמה אלוקית, למעשה האדם רואה את עצמו כ'יש' ומציאות.
הדרך לפעול בעצמו ביטול לאלקות היא להתבונן בכך שאינו אלא אות בצבאו של ה', שהאור האלוקי היורד ונמשך לעולם (במיוחד האור שאחרי ריבוי ירידות וצמצומים משפיע יום וחיות לאומות העולם) עובר דרך שבעים 'שרים' רוחניים (כנגד שבעים אומות העולם) הגורמים העלם והסתר נוסף על האור וכדי להתבטל לאלקות יש להתבונן שכל החיות של כל העולם, לעומת הקדוש ברוך הוא בעצמו, כל מה שנשפע ממנו להחיות ריבוי עצום של נבראים הוא רק מעט מזעיר מאורו הגדול, כמשל אות אחת בלבד.
עבודה בתוקף
דווקא אל מול ה'ישות' וההעלמות וההסתרים של הנבראים, העבודה צריכה להיות בתוקף מיוחד, כמו שנאמר: "הוי עז כנמר...". עזות היא בדוגמת התנהגות במצח נחושה. ומשמעות הדברים באופן חיובי, למעליותא, בעזות שמצד הקדושה היא דבר שבשבילו יש צורך בתוספת תוקף. לעמוד בתוקף מול המלעיגים ולא להתבייש ולא להתפעל מהם.
התורה – נובלות חכמה
התורה היא מה ש'נובל' ו'נושר', כביכול, מהחכמה האלוקית העליונה, והדבר רומז לכך שהתוקף לעמוד מול המלעיגים באופן של 'נחושת' בא על-ידי לימוד התורה.
