עתיקות מוכר .ב .עלם מקח בלוקח אואה יש האם .א :יבואר ובו
,להודיעו צריך הלוקח האם ,יותר הרבה שווה שהמקח ידע שלא
.ג .מקח ביטול בזה יש והאם והשביח עתיק שעון קהאותו,
יותר הרבה שווה והתברר או מקח ביטול טעת יש למוכר האם ,
.אואה
הידון
שנה מאתים בן שעון מכירת על פרסומת ראיתי .עתיקות אספן אני"
בגודל ,עומד גדול שעון וראיתי נסעתי ,שקלים מאות שבע במחיר
משהו .נראה השעון ורק ,סגור ארוך בתוך ,בערך וחצי מטר של
.מאד מיוחדהמוכר את שאלתי, מדועמחירו ,שקלים מאות שבע רק
לי ואמר, סגור השעון כי ,בארון
ואם ,המנעול את לפתוח אפשר ואי
המנעול את יפתחוש יתכן ואי פועל לא השעון וכן ,הארון ישבר
לתק אפשרנוהרבה שווה לא הוא לכן ,. כך אם ,למוכר אמרתי, גם זה
למכ והסכים ,שקלים מאות שבע שווה לא מאות בחמש לי ור
שקלים."
" גדול למומחה קראתי ,הביתה השעון
את והבאתי מוביל לקחתי
מנעולים לפרוץ, פגע ללא המנעול את לפרוץ והצליח הארון של ,
מכן לאחר .מצאתי ולא השעון את שיתקן מומחה חיפשתי עבדתי
קשה את לתקן לבדי והצלחתייעבוד השעון. עבד שהשעון לאחר
,כשורה היה והכל ,שעון כזה עולה כמה העתיקות בשוק ביררתי
נפשי .שקלים אלף עשרים ,העתיקות
בשוק שמחירו לי והתברר
בעתיקות שאין שמעתי .אונאה איסור על עברתי לא האם ,בשאלתי
יודע היה המוכר שאם ספק לי אין אבל ,קבוע לא המחיר כי אונאה
הוא ,לעבוד השעון את ולהחזיר המנעול את לפרוץ שאפשר היה
זאת עושה, ומוכרו ."טעות מקח כאן אין האם ,לגמרי אחר במחיר
תשובה
,השעון את לסכן רצה לא שהמוכר כיון ,טעות מקח כאן אין
וגם ,עלם דבר ומכר ,לגמרי שיפסידו מחשש ,הארון את ולפרוץ
לכן ,שהרוויח כמו להפסיד יכל הוא שהרי ,עלם דבר קה הקוה
וביטו אואה זה במקח אין.כלל מקח ל
התשובה ביאור
עלם בדבר אואה יש אם
אפילו ,מחירים טווח לו שיש בדבר אונאה שיש ,הארכנו תרכ בסימן
שמשלמים אנשים שיש בדבר אונאה אין אבל ,קבוע שער לו שאין
שיש בדבר אונאה יש האם ,לברר באנו וכאן .כעתיקות ,הרבה עליו
כגון ,כנעלם אותו קונה אבל ,ידוע שער לו מציעא בבבא דמבואר הא
,היום מצודתי שתעלה מה כל לך מוכר אני לחבירו אמר שאם (א ,טז)
מהדמים פחות העלה אם ,דהיינו ,אונאה בו ואין קנה ,עני והלוקח
.אונאה אין יותר או ,לו שנתן
שער לו שאין בדבר והרי ,אונאה הוי לא מדוע ,אפרים המחנה ומקשה
ל"וז בזה וכתב ,אונאה יש גם) מכירה הלכות- כד סימן אונאה
דיני(
"הקושיא ולעיקר, לך מכור מצודתי שתעלה דמה מההיא, דאם ל"דקי
קיים ממכרו עני היה, אונאה בו דאין ומשמע, ל"ז ש"להרא ראיתי
סי ג"י כלל בתשובהמן ד"ע ו"כ [א"ע ז"י בדף נמצא ש"בד] דף 'כ
אני אומר ל
"וז, י שדמיו בחפץ אלא אונאה שייכא דלא ונתאנה דועים
אונאה שייכא לא הקהל של אלמועאנה בחכירות אבל ,החפץ בשומת,
הזמן לפי משתנית אלמועאנה כי, ש"יע 'וכו הרבה שוחטים פעמים "
דברי את מביא ,מצודתי שתעלה ממה התמיה ליישב כדי .ל"עכ
.ש"הרא
" הוא מה אבאר ,ש"
הרא דברי את להבין וכדיאלמועאנה חכירות ."
נבאר ומקודם לשלם מחייב היה המלך ,ובכן .החכירות היא מה
מכירה כל לפי מס תובע היה לא המלך אבל ,בעיר מסחר כל על מיסים
מסחר כמה אומדנא לפי העיר על כללי מס מטיל היה אלא ,פרטית
עשירים אנשים נוהגים והיו ,לשלם צריך הקהל היה
זה ומס ,בעיר יש
משל שהיו ,דהיינו ,המס את מהמלך לקנות הקהל כל של מס מים
משלהם גובים מעמידים הללו האנשים והיו ,השנה בתחלת למלך
גביית בין ההפרש את מרוויחים והיו ,מס שבעיר עסק מכל לגבות
חכירות קנה שאחד ,היה ומעשה .למלך ששילמו למה ,שגבו המס
וטען ,כסף הרבה הפסיד הלה
ולבסוף ,לחבירו אותה ומכר ,מהמלך
במכי אונאה שהיתה.רה
) זה בלשון ש"הרא כתב זה ועלכ סימן יג כלל ש"הרא ת"שו( " אומר
אני, ידועים שדמיו בחפץ אלא אונאה שייכא דלא, בשומת ונתאנה
החפץ, הלוקח או המוכר, לא הקהל של אלמעונה בחכירות אבל
