ההבדל בין אספקלריא המאירה לאספקלריא שאינה מאירה
Chabad Research Unit | March 21, 2025
Print This Article
View Original PDF

ההבדל בין אספקלריא המאירה לאספקלריא שאינה מאירה

Chabad Research Unit | June 27, 2025

נתבאר לעיל שיש 'מראות' לשון רבים, ב' מראות, אספקלריא המאירה ואספקלריא שאינה מאירה. והעניין בזה, דאספקלריא שאינה מאירה, היינו שיש דבר המכסה ומעלים שלא יוכלו לראותה בדרך אור ישר, אבל אינו מסתיר לגמרי, והיינו שההסתר הוא רק שלא יוכל לראות את מהות הדבר כפי שהוא במקומו, אלא באופן שנראה רק הדמות בלבד. וזו היא פעולת הכיסוי, לא שהכיסוי היו יכולים לראות על ידי האספקלריא בדרך אור ישר, אך על ידי הכיסוי רואים אותו בדרך אור חוזר. אמנם, הכיסוי צריך להיות כיסוי דק, כי אם יהיה הכיסוי עבה, אזי יהיה בולע את האור, ועד שלא נודע כי באו אל קרבנה, והיינו, שהיה מעלים לגמרי. אבל בכיסוי דק, אין הכיסוי מעלים לגמרי, אלא יכולים לראותו בדרך אור חוזר. ועוד זאת, שבאספקלריא שאינה מאירה, יש מעלה גם על אספקלריא המאירה. כי באספקלריא שאינה מאירה, אפשר לראות את עצמו וגם מה שמאחוריו, אשר בדרך אור ישר אי אפשר לראות זאת. ובזה יובן גם כן מה שתירצו בגמרא מה שכתוב בישעיה ואראה את ה', אף שמשה אמר כי לא יראני האדם וחי.

משה רבינו את מראה הנבואה, בשונה משאר הנביאים שהתנבאו בלשון "כה אמר ה'", ו"כה" הוא לשון שבו מתייחסים לדבר שנראה מרחוק.

הפירוש הפנימי בפסוק

הפירוש הפנימי בפסוק, שהוא כיסוי המעלים על האור (אלא שההעלם הוא מועט ולכן האור עובר דרכו ומאיר), שהוא מציאות גשמית מוגדרת ומוגבלת, האלוקית הרוחנית. תהיה מדרגתו הרוחנית אשר תהיה, והיכולת שלה לקלוט אור אלוקי ו'ליהנות' מההתגלות הזו, ומצד עצם מהותם הם אכן למעלה מהעולם, בתוך העולם הזה הגשמי, התורה והמצוות שהאדם למד וקיים בימי חייו בעולם הזה.

בזוהר ומבואר בהרחבה בתורת החסידות שהמעשים הטובים שהאדם עושה בלימוד התורה ובקיום המצוות בעולם הזה ממשיכים על נשמתו 'לבושים' שבאמצעותם הוא נהנה מזיו השכינה ורואה באורו של הקדוש ברוך הוא בגן עדן (ולבושים אלו נקראים "ימים", וזהו שכתוב "ואברהם זקן בא בימים" שאברהם אבינו "נתלבש" בלבושים ("ימים") אלה בשלמות, היינו בכל הלבושים שניתנו לנשמתו ולא חיסר מהם אף אחד).

שני סוגים של מראות

וזה לשונו: כמבואר בעץ חיים... שלבושי הנשמות בגן עדן הן המצוות, ובאגרת הקודש שבתניא סימן כט הובא לשון הזוהר בעניין זה. שני סוגים של מראות זכוכית שהאור עובר דרכה המסתירה על האור. והיא מסתירה על אור שמאיר עליה שלא יוכל להמשיך ולהאיר מעבר לה. הדבר לא עושה אותה לחומר שאי אפשר לראות בו כלל. כאשר רואים דבר באמצעות מראה, אכן לא רואים את מהותו האמיתית, הדבר נראה ומשתקף בצורה כזו כתוצאה מכך שיש על הזכוכית כיסוי, המאירה מלמעלה למטה, שחוזר ומשתקף בחזרה מהזכוכית המכוסה בפעולה של מלמטה למעלה. כדי שהאקספלריא שאינה ראויה, אכן תשמש כמראה כמתואר לעיל, המאירה מלמעלה, וה'בליעה' תהיה מוחלטת, ולא היה ניתן לראות במראה כלל. וכך הדמויות שמול המראה משתקפות בה.

קיים הבדל נוסף בין שתי סוגי המראות ויתרון, שהמאירה מלמעלה למטה, והשנייה מחזירה את האור מלמטה למעלה.

נתבאר לעיל שיש 'מראות' לשון רבים, ב' מראות, אספקלריא המאירה ואספקלריא שאינה מאירה. והעניין בזה, דאספקלריא שאינה מאירה, היינו שיש דבר המכסה ומעלים שלא יוכלו לראותה בדרך אור ישר, אבל אינו מסתיר לגמרי, והיינו שההסתר הוא רק שלא יוכל לראות את מהות הדבר כפי שהוא במקומו, אלא באופן שנראה רק הדמות בלבד. וזו היא פעולת הכיסוי, לא שהכיסוי היו יכולים לראות על ידי האספקלריא בדרך אור ישר, אך על ידי הכיסוי רואים אותו בדרך אור חוזר. אמנם, הכיסוי צריך להיות כיסוי דק, כי אם יהיה הכיסוי עבה, אזי יהיה בולע את האור, ועד שלא נודע כי באו אל קרבנה, והיינו, שהיה מעלים לגמרי. אבל בכיסוי דק, אין הכיסוי מעלים לגמרי, אלא יכולים לראותו בדרך אור חוזר. ועוד זאת, שבאספקלריא שאינה מאירה, יש מעלה גם על אספקלריא המאירה. כי באספקלריא שאינה מאירה, אפשר לראות את עצמו וגם מה שמאחוריו, אשר בדרך אור ישר אי אפשר לראות זאת. ובזה יובן גם כן מה שתירצו בגמרא מה שכתוב בישעיה ואראה את ה', אף שמשה אמר כי לא יראני האדם וחי.

משה רבינו את מראה הנבואה, בשונה משאר הנביאים שהתנבאו בלשון "כה אמר ה'", ו"כה" הוא לשון שבו מתייחסים לדבר שנראה מרחוק.

הפירוש הפנימי בפסוק

הפירוש הפנימי בפסוק, שהוא כיסוי המעלים על האור (אלא שההעלם הוא מועט ולכן האור עובר דרכו ומאיר), שהוא מציאות גשמית מוגדרת ומוגבלת, האלוקית הרוחנית. תהיה מדרגתו הרוחנית אשר תהיה, והיכולת שלה לקלוט אור אלוקי ו'ליהנות' מההתגלות הזו, ומצד עצם מהותם הם אכן למעלה מהעולם, בתוך העולם הזה הגשמי, התורה והמצוות שהאדם למד וקיים בימי חייו בעולם הזה.

בזוהר ומבואר בהרחבה בתורת החסידות שהמעשים הטובים שהאדם עושה בלימוד התורה ובקיום המצוות בעולם הזה ממשיכים על נשמתו 'לבושים' שבאמצעותם הוא נהנה מזיו השכינה ורואה באורו של הקדוש ברוך הוא בגן עדן (ולבושים אלו נקראים "ימים", וזהו שכתוב "ואברהם זקן בא בימים" שאברהם אבינו "נתלבש" בלבושים ("ימים") אלה בשלמות, היינו בכל הלבושים שניתנו לנשמתו ולא חיסר מהם אף אחד).

שני סוגים של מראות

וזה לשונו: כמבואר בעץ חיים... שלבושי הנשמות בגן עדן הן המצוות, ובאגרת הקודש שבתניא סימן כט הובא לשון הזוהר בעניין זה. שני סוגים של מראות זכוכית שהאור עובר דרכה המסתירה על האור. והיא מסתירה על אור שמאיר עליה שלא יוכל להמשיך ולהאיר מעבר לה. הדבר לא עושה אותה לחומר שאי אפשר לראות בו כלל. כאשר רואים דבר באמצעות מראה, אכן לא רואים את מהותו האמיתית, הדבר נראה ומשתקף בצורה כזו כתוצאה מכך שיש על הזכוכית כיסוי, המאירה מלמעלה למטה, שחוזר ומשתקף בחזרה מהזכוכית המכוסה בפעולה של מלמטה למעלה. כדי שהאקספלריא שאינה ראויה, אכן תשמש כמראה כמתואר לעיל, המאירה מלמעלה, וה'בליעה' תהיה מוחלטת, ולא היה ניתן לראות במראה כלל. וכך הדמויות שמול המראה משתקפות בה.

קיים הבדל נוסף בין שתי סוגי המראות ויתרון, שהמאירה מלמעלה למטה, והשנייה מחזירה את האור מלמטה למעלה.

PDF Preview