שאלה: לפרנסתי אני מנהל קייטרינג. הצעתי לחבר שלי שעורך לאחיו סעודת שבע ברכות את עזרתי ללא תשלום. בשעת בוקר יצאנו יחד לקנות את הנצרך, ולאחר מכן נדברנו להיפגש מאוחר יותר כדי לבשל ולערוך הכל. לפני השעה היעודה קיבלתי הצעה לעבודה לשעות הבאות בעד שכר הגון, אך כמובן שאם אקבל על עצמי עבודה זו לא אוכל לעזור לחברי כפי שהתחייבתי. האם אני חייב לעמוד בהתחייבות שלי או מותר לי לחזור בי, אף שעל כן יצטרך חברי לשכור עזרה בתשלום.
תשובה: הדין הוא שפועל יכול לחזור בו מהתחייבותו לעבוד גם כשעדיין לא נגמרה התקופה שהתחייב לעבוד, וזה דוקא באופן שאינו גורם נזק לבעל הבית (חו"מ סי' שלג סעיפים ג, ה). אף על פי שיגרם לך הפסד, לפי זה, בנידון דידן, אינך רשאי לחזור בך, כיון שבכך יגרם נזק לחבירך, שיצטרך לשכור פועל בשכר לעבודה זו.
אמנם הרמ"א כתב שפועל העובד בחינם, ואינו מקבל שכר על עבודתו, יכול לחזור בו גם אם בזה נגרם הפסד לבעלים (שם סעי' ה). ובביאור דין זה, יש שכתבו שדברי הרמ"א נאמרו רק במקום שהפועל חוזר בו ממה שהסכים לעבוד בחינם ודורש מעתה שכר עבור עבודתו. ועל כן, אם בעל הבית אינו מסכים לכך ולא רוצה לשלם בעתיד, רשאי הפועל לחזור בו. ולשיטה זו, אם בעל הבית מסכים לשלם מעתה והלאה, הפועל אינו יכול לחזור בו בדבר האבד, ואם יחזור בו חייב בהפסד של בעה"ב משום 'דינא דגרמי', דהיינו נזק בעקיפין (ראה ש"ך סי' שלג סקל"א).
ויש שכתבו שהפועל יכול לחזור בו מכל וכל, ואף אם יסכים בעל הבית לשלם לו שכרו מכאן ואילך. והטעם לכך הוא שלא היה לו לבעל הבית לסמוך על הפועל, כי אדם העובד בחינם הרשות בידו (ראה נתיבות המשפט שם סקי"ב. והחזו"א ב"ק סי' כב סק"ב מצדד כהש"ך).
העולה מהמבואר, שאם חבירך יציע לך שכר על עבודתך, לכמה מהפוסקים יהא אסור לך לחזור מהתחייבותך, אלא אם יוכל להשיג פועל אחר באותו שכר, ואז אין לו עליך אפילו תרעומת. אבל אם פועל אחר יעלה ביוקר, כיון שהוא דחוק לעזרה מיד, הרי יש לו נזק, ואינך רשאי לחזור בך. ועי' ש"ך סי' של"ג ס"ק כח.
אבל אם חבירך אינו מוכן לשלם לך עבור עבודתך, וטוען שכבר התחייבת לו לעבוד בחינם, אתה רשאי לחזור בך, ולקבל את העבודה האחרת שהוצעה לך.
כל האמור הוא מדיני פועלים, אך בנוגע להבטחה עצמה, אף שכל אדם חייב לעמוד בדיבורו, ולקיים הבטחתו, כמאמר הכתוב 'שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב', ואין רוח חכמים נוחה מהחוזר בו (סימן רד סעיף ז), מכל מקום כשחוזר מחמת שינוי שלא היה ידוע מראש (כגון שינוי במחיר. 'תרי תרעי'), יש סוברים שאין כאן משום 'מחוסר אמנה' (סימן רד סעיף יא, טו"ז יורה דעה סי' רסד ס"ק ה, וראה שו"ת חתם סופר חו"מ סי' קב, ובפרט במקרה כמו זה, שברור לנו שאדעתא דהכי לא הבטיחו. עי' שו"ת שבט הלוי ח"ז סי' רלו).
