ספר שמירת הלשון לבעל החפץ חיים (ח"ב פרק יט) י הַ סִ בָ ה שֶׁ הִ טְ עֲ תָ ה אוֹתָ ם לֵ ירֵ ד פְ לָ אִ ים כָל כָךְ, לִ כְ אוֹרָ ה יִפָ לֵ א מְ אֹ ד, מַ הִ זֶׁ ה, שֶׁ אַ ף הַ סַ נְ הֶׁ דְ רִ ין טָ עוּ בָ זֶׁה, כְ דִ כְ תִ יב וְהִ טְ עוּ אֶׁ ת כְ לַ ל יִשְֹ רָ אֵ ל. וְיוֹתֵ ר מ (שלח יד א ) "וַתִ שָֹ א כָל הָ עֵ דָ ה וַיִ תְ נוּ אֶׁ ת קוֹלָ ם" וְגוֹ'; וּפֵ רֵ ש רַ שִ "י, סַ נְ הֶׁ דְ רָ אוֹת. וְיוֹתֵ ר מִ זֶׁ ה, שֶׁ אָ מְ רוּ (שלח יג לא ) הוּא מִ מֶׁ נּוּ"... הִ תְ גַּ בֵּ ר הַּ יֵּצֶ ר עֲ לֵּ יהֶ ם לוֹמַ ר, לְ נַצֵ חַ עַ ם רַ ב כָזֶׁה וְגִ בוֹרִ ים כָאֵ לּוּ, צָ רִ יךְ לָ זֶ ה זְ כוּת גְ דוֹלָ ה וְ נוֹרָ אָ ה, אֲ בָ ל ל ֹא לַּ אֲ נָשִ ים כָמוֹנוּ... עָ שָֹ ה לָ נוּ בֶׁ ן עַ מְ רָ ם, וַהֲ ל ֹא קָ רַ ע לָ נוּ אֶׁ תאִ לּוּ בָ א הַּ קָ דוֹש בָ רוּךְ הוּא עִ מָ נוּ בְ דִ ין, ל ֹא הָ יָה נִ קְ רַּ ע לָ נוּ הַּ יָם וְל ֹא הוֹרִ יד הַּ מָ ן, כִ י גַּ ם בַּ יָ ם הָ יָ ה שֶ לּ ֹא כָרָ אוּי , כְ מוֹ דִ כְ תִ יב (תְ הִ לִּ ים קו ז ) "וַיַמְ רוּ עַ ל יָם בְ יַם סוּף" וְאַּ ף כָעֵּ ת עָ לֹה נַּעֲ לֶ ה לְ אֶ רֶ ץ יִשְֹ רָ אֵּ ל כְ מוֹ שֶׁ אָ מַ ר מֹשֶׁ ה.
