אל המקום אשר עמד - קביעות מקום לתפלה
אמרו בגמרא (ברכות ו): כל הקובע מקום לתפלתו, אלוקי אברהם בעזרו. וכשמת אומרים לו, אי עניו, אי חסיד, מתלמידיו של אברהם אבינו. ולמדו זאת מאברהם אבינו, שנאמר' ,וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם,' ואין עמידה אלא תפילה. וכן פסק הרמב"ם (הלכות תפילה פ"ה ה"ו)' ,וקובע מקום לתפלתו תמיד.' וכן מצינו בשו"ע (או"ח סי' צ סעי' יט). עוד אמרו בגמ' (שם ז): בענין זה' ,ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי, כל הקובע מקום לתפלתו, אויביו נופלים תחתיו, שנאמר (שמואל ב' ז י) 'ושמתי מקום לעמי לישראל ונטעתיו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד, ולא יסיפו בני עולה לענותו כאשר בראשונה.''
*** בטעם הדבר, כתוב בשו"ע (או"ח סי' צח סעי' ד): 'התפלה היא במקום הקרבן, ולכך צריך ליזהר שתהא דוגמת הקרבן - בכוונה, ולא יערב בה מחשבה אחרת, כמו מחשבה שפוסלת בקדשים. ומעומד, דומיא דעבודה. קביעות מקום כמו הקרבנות, שכל אחד קבוע מקומו לשחיטתו ומתן דמיו. ושלא יחוץ דבר בינו לקיר, דומיא דקרבן שהחציצה פוסלת בינו לכלי.'
*** וכתב רבינו יונה (ברכות ו: מדפי הרי"ף ד"ה וכשמת אומרים אי עניו) לבאר למה החשיבו חז"ל מידה זו כ"כ, וזו לשונו 'ויש מקשים, וכי מפני זה בלבד מספרים אחר מטתו שבח גדול כזה. והלא 'שמואל הקטן' שאמרו עליו (סוטה מח:) שראוי שתשרה שכינה עליו כמשה רבינו אלא שאין דורו ראוי, לכך אמרו זה עליו לשבח גדול, והיאך אמרו בכאן שאומרים אותו על כל אדם שקובע מקום מיוחד בביתו להתפלל.
ויש לומר, שלא אמרו בעבור קביעות המקום לבד, אלא רוצה לומר שכל כך מדקדק בתפילתו, שגם בזה הוא נזהר – שרוצה שתהיה תפילתו במקום מיוחד. וכיון שכל כך אוהב את התפילה, ודאי מידת ענווה יש בו – כדי שתהיה תפילתו מקובלת לפני המקום, כענין שנאמר (תהלים נא יט) 'זבחי אלוקים רוח נשברה' וגו.' שאם לא יהיה לו הענווה, לא יוכל לעולם להתפלל בכוונה, ולא תהיה מקובלת לפני המקום ברוך הוא. וכיון שזכה לענווה, יהיה זוכה למדת החסידות שהיא גדולה יותר (עבודה זרה כ:) וכו.' נמצא שבעבור דקדוק התפילה זוכה לאלו המעלות, ויאמרו אותם עליו כשנפטר מן העולם. מפי מורי הרב נר"ו'
*** במהר"ל (נתיבות עולם, נתיב העבודה פ"ד) ביאר את מעלת הקובע מקום לתפילתו" ,כי כל דבר שיש לו מקום הוא חזק מאוד, שהוא כמו האילן שיש לו שורש נטוע במקום אחד, שאף כל הרוחות באות אין מזיזין אותו ממקומו." וכן הקובע מקום לתפילתו" ,יש לו נטיעה ודבוק אצל השם יתברך לגמרי, אז הוא יתברך חזקו ותקפו וה' צורו אשר יחסה בו."
*** כתב הצל"ח (ברכות ו:)' ,דעיקר טעמא של קביעת המקום, לפי שהמקום ההוא, כיון שהתפלל שם קנה המקום קדושה, ושוב כשמתפלל פעם שנית, קדושת המקום מסייע לו שתקובל תפלתו.' ובשפת אמת (שם) כתב כעין זה, ומוסיף להטעים: 'כמו שיש זכות הצטרפות הרבים, כן יש הצטרפות הרבה זמנים,' שעל ידי מה שמתפלל בכל יום באותו מקום, חלה שם הארת הקדושה.
*** מתאמרא בשם המגיד מישרים הגאון ר' יעקב גאלינסקי זצ"ל, לרמז בפיוט 'הס קטיגור וקח סניגור מקומו' על זכות הקובע מקום לתפילתו, שמשתיקים את הקטיגור ואומרים 'קח סניגור' ותלמד זכות, בגלל 'מקומו' – שהוא קובע מקום לתפילתו שאלוקי אברהם בעזרו.
