איך א"א קידש את שרה והלא אסור לקדש את האשה עד שיראנה?
בגמרא קידושין (מא.) איתא, אמר רב יהודה אמר רב אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו ורחמנא אמר ואהבת לרעך כמוך. וקשה שהרי אברהם אבינו קיים כל התורה כולה לרבות מצוות דרבנן (כדאיתא ביומא כח:), אם כן היאך לא הסתכל בשרה לפני שקידשה, כמאמר הכתוב (בראשית י"ב י"א) "הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את", ודרשו בגמרא (ב"ב טז.) מכלל שעד אז לא הכירה, וקשה שהרי אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה כמבואר בגמרא בקידושין?
רבינו המהרש"א ראש המדברים בקושיא זו, כתב ליישב בחידושיו לבבא בתרא (טז.) שודאי אברהם אבינו ראה את שרה בנעוריה קודם שנשאה ותו לא, ואחר כך לא ראה אותה כלל אפילו לאחר נישואיהם מתוך צניעותה. ועל כן חשב שמן הסתם לא עמדה ביופייה בזקנתה, כי בעת הזאת היתה לפי סדר הכתובים יותר משישים שנה, ולפי שעל ידי מעשה הסתכל בה עתה כדאי' בתנחומא (פרשת לך לך אות ה') על כן אמר עתה ידעתי, כלומר שהיה בטוח שכבר אינה עומדת ביופייה ועתה ראה שאכן עומדת ביופייה.
אך הקשה בספר תורתך שעשועי (פרשת לך לך) להאדמו"ר מגור בעל הפני מנחם זצ"ל שהרי אמרו בגמ' בבא מציעא (פז.) עד אברהם לא היתה זקנה בעולם, ורק מאחר שהיה קלסתר פניו של יצחק דומה לשל אברהם ולא יכלו להבדיל ביניהם, ביקש אברהם ובאה זקנה לעולם. ולכאו' לפי זה קשה על המהרש"א שאף אם היתה שרה בת שנים רבות, הרי עדיין לא היתה זקנה בעולם (אלא רק אחרי עשרות שנים משנולד יצחק וגדל), וממילא נשאר קלסתר פניה בזקנותה כפי שהיה בצעירותה.
וראיתי בספר בירורי חיים (סימן ל"ה עמ' תקי"ג) שכתב ליישב קושיא זו על פי דברי המהרש"א שם בב"מ, שהקשה היאך יתכן שעד אברהם אבינו לא היתה זקנה בעולם והלא נאמר בסדום (בראשית י"ט, ד') "מנער ועד זקן". והוסיף שכמו כן יש להקשות ממה שנאמר "אחרי בלותי היתה לי עדנה" ואמר רב חסדא (ב"מ, שם) אחר שנתבלה הבשר ורבו הקמטים, נתעדן הבשר ונתפשטו הקמטים וחזר היופי למקומו. הרי שגם קודם לידת יצחק היה שייך זקנה של קמטין וכדומה, וכמו כן יש להעיר מדרשת חז"ל (מד"ר בראשית פנ"ח א', והובא ברש"י ריש חיי שרה) בת כ' כבת ז' ליופי, הרי שמן הדין היתה שולטת זקנה באנשים? ומיישב המהרש"א שאף על פי שהיתה זקנה בעולם, מכל מקום לא היתה כל כך ניכרת בלובן שיער, ועל זה ביקש אברהם אבינו. ולפי זה מיושב גם מה שתירץ המהרש"א בענייננו שאברהם סבר שיש לשרה סימני זיקנה, ועתה בראותה נודע לו כי יפת מראה היא.
בספר הנפלא מעדני אשר (פרשת לך לך) לידידי הגאון רבי אשר אנשיל שוורץ שליט"א מתרץ שכיון שאמרו בגמרא מגילה (טו.) ששרה אמנו היתה מהנשים היפות בעולם, אם כן היה הדבר מפורסם, לכן לא היה אסור שיקדש אותה בלא שיראנה דלא שייך החשש שמא תתגנה עליו, ודפח"ח. כלומר דהגם שהיתה אז עדיין קטנה, מכל מקום במשפחתו של אברהם ודאי היה עניין זה מפורסם, שהרי שרה היתה בת הרן אחי אברהם.
עי"ל בס"ד ע"פ מה שדרש רשב"י במסכת בבא בתרא (טז:) "וה' ברך את אברהם בכל" (בראשית כ"ד), אבן טובה היתה תלויה בצווארו של אברהם אבינו, שכל חולה הרואה אותו מיד מתרפא, ובשעה שנפטר אברהם אבינו מן העולם תלאה הקב"ה בגלגל חמה. נמצא מעתה שאצל אברהם אבינו לא היה חשש שמא תתגנה עליו, שאף חולים בראותם את אברהם אבינו מיד התרפאו, על אחת כמה וכמה אם היה נמצא באדם רק דבר מגונה שהיה מיד מתרפא מיד בראיית פני אברהם אבינו, וממילא לא היה מוכרח אברהם להביט באשה לפני שיקדשנה, כי אף אם יהיה בה דבר מגונה מיד תתרפא.
ראה עוד 10 יישובים בספר שיעורי כרם יוסף קידושין (עמ' רצ"ו והלאה), ועוד שם (עמ' שי"ד) 14 תירוצים היאך יצחק קידש את רבקה בטרם שיראנה.