איפה חשבון הזהב?

כשהרבי הרש"ב [רבי שלום בער, החמישי בשושלת חב"ד] היה ילד כבן ארבע, נכנס פעם חייט לבית והביא בגד עבור אמו הרבנית רבקה. הילד הוציא לפי תומו פיסת אריג מכיסו של החייט. החייט התבייש מאוד והתנצל ששכח שנשאר בכליו מעט מן האריג. כשיצא, אמרה הרבנית לבנה: ראה, על ידך נתבייש החייט! התחיל הילד לבכות מרה. כשנרגע, נכנס לאביו הרבי מהר"ש [רבי שמואל] ושאל במה אפשר לתקן חטא של הלבנת פנים? שאלו אביו: מדוע אתה שואל? ענה הילד שהוא רוצה פשוט לדעת... לאחר מכן שאלה הרבנית את בנה: מדוע לא סיפרת לאבא את כל המאורע? ענה הילד: האם לא די בכך שהלבנתי פניו של אדם, עוד אוסיף לחטוא ברכילות ובלשון-הרע?!

(הרבי הריי"צ במבוא לקונ' חנוך לנער. הובא ב'אוצר פתגמי חב"ד' עמ' 29)