בְּפָרָשַׁת וַיֵּרָא מְסֻפָּר אוֹדוֹת נִסְיוֹן הָעֲקֵדָה, הַנִּסָּיוֹן הָעֲשִׂירִי וְהַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר

בְּפָרָשַׁת וַיֵּרָא מְסֻפָּר אוֹדוֹת נִסְיוֹן הָעֲקֵדָה, הַנִּסָּיוֹן הָעֲשִׂירִי וְהַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר, בֹ ו נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינו - "קַח נָא אֶת בִּנְך... וְהַעֲלֵהו שָׁם לְעוֹלָה". חָז"ל מְצַיְּנִים כִּי פְּנִיַּת ה' אֶל אַבְרָהָם הִנָּה בִּלְשׁוֹן בַּקשָׁה – 'קַח נָא'. ה' מְבַקֵּש מֵאַבְרָהָם לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן זֶה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרו כִּי ' אין מַמָּש בָּרִאשׁוֹנִים' – שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת הָרִאשׁוֹנִים לֹא נֶחֱשָׁבִים לִכְלוּם. לִכְאורָה כֵּיצַד זֶה נִתָּן לוֹמַר עַל כְּלָל הַנִּסְיוֹנוֹת, שֶׁאֵינָם נֶחֱשָׁבִים? וּבִפְרָט עַל נִסיוֹן בּו הִסְכִּים אַבְרָהָם לִפֹּל לְכִבְשַׁן הָאֵש, לְמַעַן הָאֱמוּנָה בָּה'! מָה מַשְׁמעוּתִי בְּאֹפֶן שׁוֹנֶה בְּנִסָּיוֹן הָעֲקֵדָה? וּמָה נוּכַל אָנו לִלְמֹד מִכָּך, כְּהוֹרָאָה לַעֲבוֹדת ה' בְּחַיֵּי הַיּוֹם יוֹם?

בְּכָל תִּשְׁעַת הַנִּסְיוֹנוֹת הַקּוֹדְמִים, נִתָּן הָיָה לַחֲשֹׁב, כִּי אבְרָהָם אָבִינו הָיָה מֻכְרָח כִּבְיָכוֹל לְקַיְּמָם, מִצַּד הֲבָנַת שִׂכְלו. אַבְרָהָם חָקַר וְהֵבִין בְּגִיל 3 שָׁנִים, שֶׁיֵּש בּוֹרֵא לָעוֹלָם אוֹתו יֵש לַעֲבֹד, וּמֵאָז פִּרְסֵם עַל דְּבַר הָאֱמוּנָה בָּה,' בְּכָל מָקוֹם. הָיָה נִתָּן לַחֲשֹׁב, כִּי בְּשֶׁל דְּבֵקוּתו בְּמַטָּרָה זו, הָיָה מוּכָן לַעֲמֹד בכָל הַנִּסְיוֹנוֹת, לְהוֹכָחַת צִדְקַת דַּרְכּו הַנּוֹבַעַת מֵהֲבָנָתו הַשִּׂכְלִית. הָעֲמִידָה בְּנסְיוֹן הָעֲקֵדָה מוֹכִיחָה שֶׁלֹּא כָּך; נִסְיוֹן הָעֲקֵדָה, סָתַר לְגַמְרֵי אֶת תְּפִיסַת עוֹלָמו שֶׁל אַבְרָהָם ' אִיש הַחֶסֶד'. הוּא נִצְטַוָּה לַעֲקֹד אֶת בְּנו יְחִדּו מַמְשִׁיך דַּרְכּו, שֶׁכָּל הַפִּרְסוּם הָא-לֹקִי הָעֲתִידִי תָּלוּי בּו וְגַם בְּעֵת בִּצּוּע הָעֲקֵדָה, לֹא נָכַח עִמָּם אִיש, לַחֲזוֹת בִּמְסִירוּת הַנֶּפֶש לְקִיּוּם רְצוֹן ה'. לָכֵן עֲמִידָתו בְּנִסָּיוֹן זֶה, עַל אַף הָעֻבְדָּה שֶׁכָּל חֵלֶק בּו, סוֹתֵר את דֶּרֶך חַיָּיו שֶׁל אַבְרָהָם, מַרְאָה כִּי כָּל עֲבוֹדָתו בְּכָל הַנִּסְיוֹנוֹת הָיְתָה רַק לְמַטָּרָה אחַת – לַעֲשׂוֹת רְצוֹן ה'.

כָּל יְהוּדִי הִנּו מַמְשִׁיך דַּרְכּו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינו – הַיהוּדִי הָרִאשׁוֹן. עָלֵינו לִפְעֹל גַּם אָנו מִתּוֹך אֱמוּנָה טְהוֹרָה בָּה' וּלְנַצֵּח אֶת הַיֵּצֶר הרַע בְּכָל נִסָּיוֹן הַנִּקְרָא בְּדַרְכֵּנו - אֵין לְהִתְפַּעֵל וּלְוַתֵּר. אֶת הַכּוֹח לְנַצֵּח בכָל מְחִיר וְגַם בַּזְּמַנִּים הֲכִי קָשִׁים, נִקַּח מֵאַבְרָהָם אָבִינו, אֲשֶׁר 'פָּתַח לָנו אֶת הַשעַר' לְהִתְקַדֵּם דַּרְכּו בַּעֲבוֹדַת ה'. וּבְכָך נִזְכֶּה לִפְגֹּש וְלִרְאוֹת אֶת אֲבוֹתֵינו הַקדוֹשִׁים אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב עִם כְּלָל הַצַּדִּיקִים, בְּבִיאַת מְשִׁיח צִדְקֵנו, יָבוא וְיִגְאָלֶנּו, תֶּכֶף וּמִיָּד מַמׁ ש.

)מעובד לפי לקוטי שיחות חלק כ' עמ' 73-78 ( באדיבות 'מכון לוי יצחק'.