בְּרָּכָּה ַאחֲרוֹנָּה
חלק חמישי
שלימות התיקון – "שה' ברא אותו עבורי"
ברכה אחרונה – התיקון הפנימי
התיקון של ברכה אחרונה עמוק ופנימי מן הברכה הראשונה
תיקון הברכה האחרונה עמוק ופנימי יותר מן הברכה הראשונה
שמא ראוי להוסיף כאן פרט חשוב, שהנה בדרך כלל בברכה אחרונה קשה יותר לכוון מאשר בברכה ראשונה, ואף עלולים לשכוח לגמרי מלברך חלילה, ועל כל פנים איכות הברכה האחרונה אינה דומה לראשונה, הלא דבר הוא.
התשובה על כך היא, ראשית כל מבואר בקבלה שהתיקון של ברכה אחרונה הוא יותר עמוק ופנימי מאשר התיקון של הברכה הראשונה. אבל גם בפשטות יש לבאר שלפני הברכה המאכל עומד לפני האדם ויש ביכולתך להתגבר על המשיכות הגשמיות ולהאמין בתוקף שכל המציאות של האוכל היא רק מציאות ה' שמחיה אותו. לכן על ידי הברכה הראשונה מתקנים את החלק החיצוני.
לעומת זאת אחרי שכבר נאכל המאכל והוא כבר איננו, אתה הרי יודע שנהנית היטב מהמאכל, ואתה גם יודע שלא ראית שום ניצוצות עולים. כעת מבלבל היצר את האדם לומר: מה לך כי תדמיין? הכל שטויות ותאוות שלך!
אבל כל אלו הם מחשבות של הסיטרא אחרא שרוצה למנוע את היהודי מלהודות לה' ולהכיר במציאותו, שעל ידי זה יתוקן הפנימיות של המאכל. והרי בברכה אחרונה מתחייבים רק אם אכן אכל כשיעור ושבע כראוי. כי זוהי שלימות התיקון שידע האדם ויבין שלא רק שה' ברא את הדבר הזה, אלא הוא ברא אותו עבורי כדי שאני אעבוד אותו על ידי זה. ההכרה הזאת מביאה את המאכל הזה אל תיקונו המושלם.
ה' יתברך יזכנו לברך בכוונה ולאכול בקדושה כראוי.
