חפץ חיים

איזה גנות מותר לרשום בספר הזכרונות לדורי דורות?
א' מי שאינו מקיים מה שפסקו עליו בבי"ד ואין לו הסבר על מעשיו.
ב' מי שעובר עבירה בפרהסיא, ולא שמע למוכיחים.
ג' מי שרגיל לדבר לשון הרע ורכילות.

האם גאוה או כעס זה איסור או רק דבר שאינו הגון?
א' איסור גדול.
ב' דבר שאינו הגון.
ג' מידת חסידות למנוע עצמו ממידות אלו ושאר מידות רעות.

באיזה אופן מותר לברר על אדם בשביל שידוך?
א' אם הוא מזהיר את האומר שיגיד לו רק את הדברים הטובים.
ב' כאשר הוא אומר למספר שהוא רוצה לעשות עימו שידוך.
ג' כיון שיש לו תועלת בכך א"צ לספר לחבירו את מטרת הבירור.

המספר על חבירו שלא היטיב לו, איזה איסורים הוא עלול לעבור מלבד לשון הרע?
א' לא תטור, אבל על לא תקום אינו עובר כיון שחבירו לא חייב להיטיב לו.
ב' עובר על לא תטור, ואם כוונתו לנקום בו עובר גם על לא תקום.
ג' בכל אופן עובר על לא תקום ולא תטור, כיון שהוא מדבר גנות על אדם שלא היטיב לו.

באר מים חיים

מי שבי"ד ציוו אותו שלא לעשות דבר מסוים, והוא עשאו ללא הסבר, האם מותר לספר בגנותו?
א' מותר.
ב' רק אם עשאו כמה פעמים מותר.
ג' רק אם עשאו בפרהסיא מותר.

האם מי שיש לו מידות רעות מותר לקרותו רשע?
א' רק אם הוא עז פנים, וגם זה רק באופנים מסוימים.
ב' רק במידת הגאוה והכעס, וגם זה באופנים מסוימים.
ג' אין לקרות לאדם רשע בגלל מידות רעות.

המספר לשון הרע לתועלת אבל המספר לא יודע מהתועלת, האם הוא צריך כפרה?
א' לא, כיון שגוף הסיפור מותר.
ב' כן, שאף שגוף הסיפור ודאי מותר יש לו מידות רעות.
ג' צריך כפרה, כיון שכוונתו לדבר אסור, וייתכן שאפילו גוף הסיפור אסור כיון שהעיקר בזה הוא הכונה.

הנמנע באופן קבוע מלהלוות לזולתו למרות שהדבר ביכולתו, האם מותר לגנותו על כך?
א' מותר, מפני שהוא עובר בזה על לאו ועשה.
ב' אסור, מפני שהרבה אנשים אינם יודעים פרטי וחומרת הענין.
ג' מותר לגנותו על ענין זה, אבל לענין שאר דברים אסור לגנותו.