דחית איסורים מפני פיקוח נפש

כתיב "ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם", ולמדו חז"ל מפסוק זה שקיום המצוות נעשה באופן שלא יבוא ע"י עשייתם אפילו לידי ספק מיתה, (וע"ע לקמן פ"ה דרשות נוספות). ובג' עבירות חמורות (עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים) חייב האדם למסור נפשו ולא לעבור על העבירה. ולהלן (פ"ב. – פ"ה:) יבוארו מקורות הדינים הללו, וכמה פרטי דינים בדברים הנדחים מפני פיקוח נפש, כיצד ינהג בהם.

עוברה שהריחה בשר קודש או בשר חזיר או ביוה"כ והיא מתאוה למאכל, ואם לא תאכל זה סכנה לאם ולעובר, נותנים לה על הפה מקל עם רוטב, ואם לא נתיישב דעתה נותנים לה לאכול רוטב, ואם לא נתיישב דעתה נותנים לה לאכול ממש, דאין דבר שעומד בפני פיקוח נפש חוץ מג' עבירות.

מנלן שיהרג ואל יעבור בג' עבירות חמורות-עבודה זרה מדכתיב "בכל נפשך", ונאמר אף בכל מאודך שיש שחביב עליו ממונו מגופו, ויש שחביב עליו גופו מממונו. גילוי עריות הוקש לשפיכות דמים דכתיב "כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה". (וכן לומדים מהקש זה שמותר להציל אדם מרציחה ע"י הריגת הרוצח, כפי שזה מותר בגילוי עריות דכתיב "ואין מושיע לה" הא אם יש מושיע יושיענה בכל אופן שיכול.)