דרך כפרת העוונות
כתב הרמב"ם (תחילת הלכות תשובה) בזמן הזה שאין בית המקדש קיים ואין לנו מזבח כפרה אין שם אלא תשובה, התשובה מכפרת על כל העבירות, אפילו רשע כל ימיו ועשה תשובה באחרונה אין מזכירין לו שום דבר מרשעו שנאמר "רשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו", ועצמו של יום הכפורים מכפר לשבים שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם. עוד כתב הרמב"ם אף על פי שהתשובה מכפרת על הכל ועצמו של יום הכפורים מכפר, יש עבירות שהן מתכפרים לשעתן ויש עבירות שאין מתכפרים אלא לאחר זמן. עכ"ל. ולהלן יבוארו דרכי הכפרה בכל סוגי העבירות.
אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל, לפני מי אתם מיטהרים ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים, שנאמר "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם" ואומר "מקוה ישראל ד' ", מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל.
כפרת הקרבנות- חטאת ואשם ודאי, מכפרים, ומסתמא איכא תשובה, שאם לא היה מתחרט לא היה מביא קרבן. אשם תלוי הבא על שגגת ספק כרת מכפר אך זה לא כפרה גמורה, אלא תולה להגן עליו מן היסורים עד שיודע לו שודאי חטא ויביא חטאת, ואם הגיע יוה"כ א"צ להביא אשם תלוי מפני שכבר נתכפר ביוה"כ.
מיתה ויוה"כ מכפרים עם התשובה. יוה"כ מכפר על כל עבירות שבתורה, לרבי אף בלא תשובה, חוץ מפורק עול (-כופר בקב"ה), ומגלה פנים בתורה (-שדורש אותה לגנאי), ומי שלא מל, שאין יוה"כ מכפר בלי תשובה, וי"ל שאף לרבי יוה"כ מכפר שאר עבירות בלא תשובה, ותשובה בלי יוה"כ לא. (ולרבי יהודה בכל העבירות תשובה תולה ויום הכיפורים מכפר).
עשה ולא תעשה הניתק לעשה התשובה מכפרת בהם.