דיני שינוי מקום במאכלים שאינם טעונים ברכה לאחריהן במקומן [א]
[שו"ע או"ח סי' קע"ח]
שינוי מקום מחייב ברכה חדשה
א. השותה משקין [חוץ מיין], או אוכל כל מאכל שברכתו הראשונה היא בפה"ע או בפה"א או שהכל, ושינה את מקומו באמצע אכילתו, וכגון שהתחיל לאכול או לשתות בביתו ותוך כדי אכילתו או שתייתו יצא לחוץ אפילו לזמן מועט ביותר , הרי זה חייב לחזור ולברך על אכילתו או שתייתו ברכה ראשונה .
כשהמאכל בידו או בפיו
ב. דין זה הוא אפילו באם אוחז את המאכל או כוס השתיה בידו , ואפילו אם מאכלו בפיו ומשנה את מקומו בעוד שמאכלו בפיו וכגון שמוצץ מיני מתיקה בפיו (סוכריה וכדו') ומשנה את מקומו והולך ממקום למקום , שחוזר ומברך ברכה ראשונה בכל פעם שמשנה את מקומו. ויש לעורר בזה שהוא דבר המצוי אצל הרבה אנשים שמתחילים לשתות כוס קאוו"ע בבית הכנסת ויוצאים כשהכוס בידם וממשיכים לשתות מחוץ לביהכ"נ והרי דינם שצריך לחזור ולברך.
גדר שינוי מקום
ג. בענין מה נחשב לשינוי מקום מצינו ג' דרגות, א' מפינה לפינה באותו חדר, ב' מחדר לחדר באותו בית, ג' מבית לבית, ודיניהם כדלהלן, [א] באותו חדר שרי לשנות את מקומו מפינה לפינה, ואפילו אם הוא בטרקלין ואולם גדול שאינו רואה את מקומו הראשון, ואפילו אם יש מחיצה המפסקת בין מקומו הראשון למקומו השני לא נחשב כשינוי מקום , [ב] מחדר לחדר שבאותו בית וה"ה מבית לעליה כל שהוא בבית אחד נחלקו הפוסקים, ועל כן לכתחילה לא ישנה את מקומו ובדיעבד אם שינה את מקומו אינו חוזר ומברך, ומיהו הנוהג להקל אף לכתחילה לשנות את מקומו מחדר לחדר אין למחות בידו דיש לו על מי לסמוך , [ג] מבית ולחוץ ואצ"ל מבית לבית אחר חשיב כשינוי מקום וחוזר ומברך.
גדר מחדר לחדר
ד. הגדר מה נחשב מחדר לחדר ומה נחשב מבית ולחוץ, [א] הנה כל שהוא מקורה בתקרה אחת ושייך לאדם אחד נחשב לכו"ע כמחדר לחדר, [ב] ואף אם אינו מקורה מיהו כל שאין הפסק בין ביתו לאותו מקום והוא בבעלות אחת נראה נמי דנחשב כמחדר לחדר ונפ"מ בזה ביוצא מביתו למרפסת ביתו או לחצר ביתו המוקפת מחיצות דנחשב כמחדר לחדר, [ג] ואולם אם יש הפסק בין ביתו לאותו מקום, או אפילו אם אין הפסק בין ביתו לאותו מקום ואלא שאינו בבעלות אחת וכגון שיוצא מביתו לחדר המדרגות המשמש לכל הדירות שבאותו בנין, אזי אינו נחשב כמחדר לחדר רק כמבית לבית .
דעתו לשנות מקומו
ה. אם בשעה שבירך היה דעתו לשנות את מקומו, אזי נחשב הכל כמקום אחד ומותר לעקור אף לכתחילה מחדר לחדר, ויש להדגיש שעצה זו מהניא רק לשינוי מקום מחדר לחדר אך לא לשנות את מקומו לכתחילה מבית לבית או מבית ולחוץ .
ברגיל לשנות מקומו
ו. הכרעת פוסקי זמנינו שגם אם לא היה דעתו במפורש לצאת מחדר לחדר, אך הוא דבר המצוי ושכיח לעשות כן, וכגון לילך באמצע סעודתו לבית הכסא, ואצ"ל בעקרת הבית שדרכה לילך כמה פעמים באמצע הסעודה להביא את המאכלים מחדר אחר, דהרי זה כאילו היה דעתו בפירוש לכך ומותר לשנות לכתחילה מחדר לחדר .
דעת רוב האחרונים והשוע"ה מכללם דחשיב שינוי מקום אף מחדר לחדר. ז. ויש לעיין לפי"ז במי שמתחיל לאכול בעיראפאר"ט (שדה התעופה) וממשיך לאכול בעראפלא"ן (מטוס) אם נחשב כמחדר לחדר, שהרי אינו בבעלות אחת, והיותר נראה שכיון שהכל עומד לרשות הציבור אזי כל זמן שמחוברים נחשב כמחדר לחדר, ואמנם אחר תחילת הנסיעה שמתנתק העראפלא"ן מחיבורו לעיראפאר"ט לכאו' שוב נחשב כמבית לבית, וצ"ע. ח. ויש לעיין בדיעבד כששינה את מקומו אם חוזר ומברך, שהרי שיטת רב ניסים גאון שמהני דעתו אף מבית לבית וכמבואר בא"ר סי' רע"ג, ובדה"ח שם מצרף את שי' רנ"ג להקל באופן שגם רואה את מקומו [ושם מיירי אף לענין קידוש במקום סעודה שהוא חמור יותר משינוי מקום לענין ברכה"נ], ועיי"ע שם בשעה"צ סק"ח. ט. ונראה להביא סמך וראיה לדבר מדה"ח [והובא בביאה"ל ר"ס רע"ג] שהיוצא מביתו לסוכה אחר הקידוש בשעה שפסקו הגשמים אין צריך לחזור ולקדש ואפילו אם לא היה דעתו לכך, "דמסתמא כיון דדרך הוא ליכנס לסוכה כשפוסקין הגשמים לכן אף על גב דלא אתני כאתני דמי".
ברואה מקומו
ז. אם רואה את מקומו הראשון, ואפילו רק מקצת מקומו, נחשב כמקום אחד ומותר לשנות את מקומו, בד"א בשינוי מקום מחדר לחדר, אבל בשינוי מקום מבית לבית נחלקו הפוסקים, ועל כן לכתחילה לא ישנה את מקומו ובדיעבד אם שינה לא יחזור ויברך, וכל זה דוקא כשאין שביל הקבוע להליכה בימות החמה והגשמים מפסיק ביניהם אבל אם יש שביל הקבוע המפסיק ביניהם לא מהני בזה מה שרואה את מקומו , ולפי"ז כמעט שאין דין זה מצוי בינינו שהרי לעולם כשיוצא מן הבית למקום אחר פוגע בשביל המפסיק ביניהם.
הניח מקצת חברים
ח. אם קבע לאכול עם עוד אנשים, וכששינה את מקומו השאיר במקום אכילתו מקצת מאותם אנשים או אדם אחד ואפילו היא אשתו או אחד מבני ביתו, אזי כשחוזר למקומו אינו צריך לחזור ולברך שנית ואפילו אם שינה את מקומו מבית לבית, והטעם לפי שכל שהניח מקצת חברים בודאי יחזור למקומו הראשון ואינו נחשב כעקירה , ודין זה מצוי בסעודת שבת וסעודת נישואין וכיו"ב.
הולכי דרכים
ט. ההולכים ממקום למקום ואוכלים תוך כדי הליכתם, רשאים לכתחילה להמשיך ולאכול במקום אחר, והטעם לפי שלכתחילה אינם קובעים לאכול במקום אחד ועל כן אין הליכתם נחשבת כעקירה, ולפי"ז נראה שלאו דוקא אם אוכלים תוך כדי אכילתם ואלא דכל שאין קובעים לאכול במקום מסויים שוב הדר דינם כהולכי דרכים .
האוכל בפארק ובגינה
י. האוכל בפארק או בגינה יש להבחין בזה בין ב' אופנים, [א] באופן שמוקף מחיצות, נחלקו הפוסקים אם דינו כחדר אחד או כמחדר לחדר, ולמעשה נראה דשרי לעקור בזה ממקום למקום אף לכתחילה, שהרי אף במחדר לחדר גופא הכרעת הביאה"ל שאין למחות ביד המקילים והלכך שפיר יש לצרף לזה שי' רוב הפוסקים שדינו הכא כחדר אחד. [ב] באופן שאינו מוקף מחיצות, נחלקו הפוסקים אם דינו כמחדר לחדר או כמבית לבית, ולענין מעשה נראה שלגבי דעתו לכתחי' לא יעקור ובדיעבד אינו חוזר ומברך, ומיהו ברואה את מקומו הראשון שפיר יכול לעקור אף לכתחי' .
יב. ונראה שנפ"מ בזה בפורים לגבי אנשים ההולכים מבית לבית ואוכלים מעט בכל בית, ובאג"מ ח"ב סנ"ז הוסיף לחדש שאף אם הכין עצמו לצאת לדרך והתחיל לאכול בביתו חשיב נמי כהולכי דרכים, ולפי שאף תחילת אכילתו בביתו לא היתה בתורת קביעות.
יג. שהרי יש לנו כאן ב' צירופים, א' שהרי אם נחשב כמחדר לחדר בודאי מהני רואה את מקומו, ב' ואף אם נחשב כמבית לבית מיהו שי' הרמ"א בסי' רע"ג דמהני בזה ברואה את מקומו, וכן היא סתימת רוב הפוסקים.
