ה' הגמ' רוצה לבאר שהמקור של שיעור י' טפחים
בסוכה הוא מהארון דכתיב ביה "ואמה וחצי קומתו", וכפורת גבהה טפח (וכדלהלן), הרי כאן י"ט, וכתיב "ונועדתי לך שם ודיברתי איתך מעל הכפורת", ומעולם לא ירדה שכינה למטה מי', אלא רק עד למעלה מי', (ולא עלו משה ואליהו למרום, אלא רק עד למטה מי'), וש"מ דלמעלה מי' זה רשות אחרת.
הגמ' דוחה את הילפותא מהארון, דא"כ יהיה השיעור כולל הסכך ולא בחלל הסוכה.
הגמ' לומדת משיעור הכרובים דכתיב בהו "פורשי כנפיים למעלה סוככים בכנפיהם וכו' " ושיעור הכרובים י' טפחים, דילפינן מבית המקדש שעשה שלמה, שכמו ששם שיעור הכרובים הוא י' אמה שזה שליש מהגובה הכללי שהוא ל' אמה ושם היו הכרובים עומדים על הארץ, כך גם במשכן שגובהו י' אמה שזה ס' טפחים, הכרובים הגיעו לגובה כ' טפחים, וכתיב "סוככים בכנפיהם על הכפורת" נמצא שסוככים היינו בגובה י', והכנפים היו פרושות מעל הראש דכתיב "למעלה", ולא הרבה מעל הראש דהא לא כתיב למעלה למעלה.
הגמ' אומרת שלר"מ דאמות בנין וכלים הם בינוניות והיינו ו' טפחים (ולא של ה' טפחים כמו אמת היסוד והסובב והקרנות ושל ריבוע מזבח הפנימי, ויש אמה גדולה יותר בחצי אצבע), ניחא, אבל לר"י דס"ל שאמת בנין ו' טפחים ושל כלים חמשה, א"כ גובה הארון עם הכפורת היה שמונה וחצי, וא"כ הכרובים היו י"א וחצי. ולדבריו צ"ל ששיעור י"ט של מחיצה לא כולל הסכך, הוא הלכה למשה מסיני.
מנין שהכפורת גבהה טפח- כפורת נתנה תורה שיעור אורכה ורחבה, ולא שיעור קומתה, ולומדים שיעור קומתה מפחות שבכלים, והיינו המסגרת דכתיב בה "מסגרת טפח". ולא ילפינן מכלים גופייהו, דתפשת מרובה לא תפשת תפשת מועט תפשת, דמי שתופס את המרובה הוא נראה כשקרן, דשמא עליו לתפוס את המועט, ומשל הוא. ואין לומדים מציץ שהוא רחב ב' אצבעות דלא ילפינן כלי מתכשיט, או מהזר ששיעורו משהו, מפני שלומדים מכלי ולא מהכשר כלי, והיינו כמ"ד שהמסגרת היתה למטה. ולמ"ד שהמסגרת היתה למעלה גם היא הכשר כלי, ולפ"ז לומדים מהמסגרת ולא מהציץ או הזר, מפני שבהם לא נתנה תורה מידה כלל. ולרב הונא "פני" הכפורת היינו טפח, דילפינן גז"ש מ"פני" הכרובים, דגמירי שלא היו פחותים מטפח, ד"כרוב" היינו כתינוק (דבבבל תינוק נקרא רביא), והא דכתיב "פני האחד פני הכרוב ופני השני פני אדם" היינו שאחד היה קטן ואחד היה גדול.
ציץ דומה כמין טס של זהב, ומוקף מאוזן לאוזן, וכתוב עליו בב' שורות, י'ה מלמעלה וקדש ל' מלמטה, ור"א ברבי יוסי מעיד שראהו ברומי והיה כתוב עליו קדש לד' בשיטה אחת.
מסגרת השלחן- יש מחלוקת במנחות אם מסגרת השלחן היתה מלמטה או מלמעלה, ושיטת רש"י ותוס' שאם היתה למטה היא לא היתה מחוברת בשלחן, אלא דף השלחן היה מונח עליה, דאל"כ גם למ"ד זה הוי הכשר כלי.
