נְקֻדָּה מִשִּׂיחָה – לַבּוֹגְרִים
אֹורְחִים חֲׁשּובִים
אַּבָא/אִּמָא: בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת, אַבְרָהָם אָבִינוּ מָל אֶת עַצְמוֹ בְּגִיל תִּשְׁעִים וְתֵשַׁע שָׁנִים. בְּעִקְבוֹת זֹאת הוּא זוֹכֶה – כַּמְּסֻפָּר בִּתְחִלַּת פָּרָשָׁתֵנוּ – לְגִלּוּי הַשְּׁכִינָה. הַשֵּׁם בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ בָּא לַעֲשׂוֹת לוֹ בִּקּוּר חוֹלִים.
הַשֵּׁם פּוֹגֵשׁ אֶת אַבְרָהָם עַל פֶּתַח הָאֹהֶל, כְּשֶׁבַּחוּץ שׁוֹרֵר חֹם עָצוּם. מַדּוּעַ יָשַׁב אַבְרָהָם, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְמִילָתוֹ, בַּחוּץ וְלֹא נָח בְּתוֹךְ הַבַּיִת?
מְסַפְּרִים חָזָ"ל שֶׁבְּאוֹתָם יָמִים הוֹצִיא הַשֵּׁם חַמָּה מִנַּרְתִּיקָה כְּדֵי שֶׁאַבְרָהָם, אִישׁ הַחֶסֶד, לֹא יִצְטָרֵךְ לִטְרֹחַ סְבִיב הָאוֹרְחִים כְּפִי שֶׁנָּהַג מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ. בְּחֹם שֶׁכָּזֶה, אַף אָדָם לֹא יֵצֵא מֵאָהֳלוֹ וְכָךְ לֹא יַטְרִידוּ אֶת אַבְרָהָם אָבִינוּ. אַךְ לֹא אִישׁ חֶסֶד כְּאַבְרָהָם יְוַתֵּר כֹּה בְּקַלּוּת עַל הַמִּצְוָה הַחֲשׁוּבָה שֶׁל הַכְנָסַת אוֹרְחִים. בְּשִׂיאוֹ שֶׁל הַשָּׁרָב הַכָּבֵד, אַבְרָהָם יוֹשֵׁב בְּפֶתַח אָהֳלוֹ וּמַמְתִּין לְאוֹרְחִים...
הַשֵּׁם חָס עַל אַבְרָהָם וְשׁוֹלֵחַ אֵלָיו שְׁלוֹשָׁה אֲנָשִׁים בִּדְמוּת מַלְאָכִים. כָּל אֶחָד מֵהַשְּׁלוֹשָׁה קִבֵּל שְׁלִיחוּת מִשָּׁמַיִם, אַך כָּרֶגַע לְכֻלָּם יֵשׁ תַּפְקִיד אֶחָד, לַעֲזֹר לְאַבְרָהָם לְקַיֵּם אֶת מִצְוַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים.
אַךְ מָה עוֹשֶׂה אַבְרָהָם (לְפִי אַחַד הַפֵּרוּשִׁים הַמּוּבָאִים בְּרַשִׁ"י)? מְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם סְלִיחָה וְרָץ לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הָאוֹרְחִים... מִכָּאן לָמְדוּ חָזָ"ל אֶת הַכְּלָל הַמְּפֻרְסָם: "גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים מִקַּבָּלַת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה".
הַאִם הַּמַלְאָכִים נֶחְׁשְב ו אֹורְחִים?
יֶלֶד/יַלְּדָה: הָרַבִּי שׁוֹאֵל שְׁאֵלָה מְעַנְיֶנֶת וּמְאַתְגֶּרֶת: הֲרֵי בֶּאֱמֶת לֹא הָיוּ אֵלּוּ אֲנָשִׁים רְגִילִים אֶלָּא מַלְאָכִים. הֵם גַּם לֹא אָכְלוּ אֶת הָאֹכֶל שֶׁאַבְרָהָם הִגִּישׁ לִפְנֵיהֶם אֶלָּא רַק עָשׂוּ אֶת עַצְמָם כְּאוֹכְלִים... וַאֲפִלּוּ לְפִי הַפֵּרוּשׁ שֶׁהֵם כֵּן אָכְלוּ, זֶה הָיָה רַק מִפְּנֵי הַנִּימוּס, אַךְ בָּרוּר שֶׁהֵם לֹא זְקוּקִים לָאֹכֶל הַזֶּה. אִם כֵּן, לִכְאוֹרָה אַבְרָהָם רַק חָשַׁב שֶׁהוּא מְקַיֵּם אֶת מִצְוַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים, אַךְ בֶּאֱמֶת אֵין כָּאן קִיּוּם מִצְוַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים. אִם כֵּן, הַאִם אַבְרָהָם נִכְשַׁל כְּשֶׁהוּא עָזַב אֶת הַשְּׁכִינָה לְטוֹבַת הָאוֹרְחִים, בְּשָׁעָה שֶׁבְּפֹעַל הוּא לֹא קִיֵּם אֶת הַמִּצְוָה?
וּכְמוֹ כֵן, כֵּיצַד אָנוּ לוֹמְדִים מִכָּאן אֶת הַכְּלָל שֶׁל "גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים", אִם לֹא הָיְתָה כָּאן מִצְוָה אֲמִתִּית?
לְהַעֲנִיק תְׂשּומַת לֵב
יֶלֶד/יַלְּדָה: הָרַמְבַּ"ם לוֹמֵד אֶת הַכְּלָל שֶׁל "גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים" מֵהַפָּסוּק בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה "וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו". מִתְעוֹרֶרֶת הַתְּמִיהָה, כֵּיצַד אַבְרָהָם יָכוֹל בִּכְלָל לָשֵׂאת אֶת עֵינָיו וְלִרְאוֹת אֶת הָאוֹרְחִים בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְדַבֵּר עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא?! הוּא הֲרֵי אָמוּר לְהִתְרַכֵּז אַךְ וְרַק בַּדִּבּוּר עִם הַשֵּׁם. אֶלָּא, מִכָּאן לוֹמֵד הָרַמְבַּ"ם עַד כַּמָּה גְּדוֹלָה חֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל הַכְנָסַת אוֹרְחִים – גַּם בְּשָׁעָה שֶׁאַבְרָהָם מְדַבֵּר עִם הַשֵּׁם, הוּא מַבְחִין בָּאוֹרְחִים וְשָׂם אֲלֵיהֶם לֵב.
אִם כֵּן, מִצְוַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים – כְּפִי שֶׁמַּדְגִּישׁ הָרַמְבַּ"ם – הִיא לֹא רַק לָתֵת לָהֶם לֶאֱכֹל, אֶלָּא בְּעִקָּר תְּשׂוּמַת הַלֵּב שֶׁל הַמְּאָרֵחַ, הָעֻבְדָּה שֶׁהוּא שָׂם לֵב לָאוֹרְחִים שֶׁלּוֹ עוֹד כְּשֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתָם מֵרָחוֹק. כְּשֶׁהֵם בָּאִים הוּא מִתְיַחֵס אֲלֵיהֶם בְּכָבוֹד וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁהֵם כְּבָר יוֹצְאִים מִבֵּיתוֹ הוּא טוֹרֵחַ לְלַוּוֹת אוֹתָם, וְכָךְ הוּא מַרְאֶה שֶׁבֶּאֱמֶת אִכְפַּת לוֹ מֵהֶם, גַּם כְּשֶׁהֵם כְּבָר לֹא אוֹרְחָיו.
אַבְרָהָם אָכֵן קִּיֵם אֶת הַּמִצְוָה
אַּבָא/אִּמָא: לְפִי זֶה אָנוּ מְבִינִים שֶׁאַבְרָהָם כֵּן קִיֵּם אֶת מִצְוַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים, כִּי מִצִּדּוֹ הוּא הֶעֱנִיק אֶת כָּל תְּשׂוּמַת הַלֵּב לָאוֹרְחִים, וְזֶה חֵלֶק מִקִּיּוּם הַמִּצְוָה. כָּךְ גַּם הַמַּלְאָכִים מִצִּדָּם אָמְנָם לֹא צְרִיכִים לֶאֱכֹל, אַךְ כֵּן שַׁיֶּכֶת אֶצְלָם שִׂמְחָה מֵהַצּוּרָה שֶׁבָּהּ אַבְרָהָם אָבִינוּ קִבֵּל אֶת פְּנֵיהֶם, בִּפְרָט שֶׁהֵם יוֹדְעִים אֶת גֹּדֶל חֲבִיבוּתוֹ אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
הַּלֶקַח:
לָתֵת יַחַס טוֹב לְחָבֵר, לְאָדָם שֶׁבָּא לְבַקֵּשׁ צְדָקָה וְכַמּוּבָן לָאוֹרְחִים. הָעִקָּר הוּא לֹא רַק הַנְּתִינָה, אֶלָּא אֵיך אֲנַחְנו נוֹתְנִים, וְאֵיךְ אָנוּ מְקַבְּלִים אֶת הַשֵּׁנִי.
(מעובד על פי לקוטי שיחות חלק כה, פרשת וירא)