כשמגיע לאדם ישועה, מזדמן לו מצוה שסגולתה ליפקד

ויְי פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר וַיַּעַשׂ יְיָ לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר: (כא, א)

וה' פקד וגו' כאשר אמר. פירוש לא לצד שהתפלל על אבימלך ומטעם כל המתפלל על חבירו וכו' (ב"ק צב.) וזולת זה לא היה נפקד, וזה ימעיט חס ושלום ההבטחה שאמורה בתחילת הפרשה, אלא כאשר אמר:

עוד, לעולם כי תפלתו על אבימלך הוא דבר המעמיד לפקידת שרה, והבטחתו יתברך היתה שיתן לו בן, והזמין לו ה' מצוה שסגולתה שיפקד, ובזה נתקיימה הבטחתו. והוא אומרו כאשר אמר פירוש ולצד האמירה שאמר ה' הוא שנזדמן לו הדבר ונפקדה, כי כשירצה ה' להיטיב, יזמין המצוה שסגולתה היא הטובה המבוקשת:

ותמצא שקודם הבטחת הפקידה כבר נזדמן לאברהם מעשה פרעה, שהוא בדומה למעשה אבימלך, ולא עצרו ה' לפרעה כדי שיתפלל עליו אברהם, וזה לך האות למה שפירשנו: