כיבוד אב ואם בהלכה ומנהג

עפ"י הספר 'ויברך דוד' להגאון רבי ישראל דוד הארפענעס מו"ץ ורב בית הכנסת וקהילת 'ישראל והזמנים' וויליאמסבורג

ישיבה במקום הוריו כשאינם נמצאים – חלק א'

אין לשבת בכיסא של אביו בבית הכנסת או בבית המדרש, או של אמה בעזרת נשים, אפילו כשאינם שם, מלבד כשמחלו ונתנו רשות. ונחלקו הפוסקים אם קיים איסור לשבת שם אפילו אם הוא מקום מיוחד רק לשבת או רק לימות החול, או מקום מיוחד לתפילת שחרית ולא למנחה ומעריב ולהיפך.

יש פוסקים שנקטו שאם לאביו יש מקום קבוע להתפלל בו רק שחרית, אבל במנחה ומעריב אינו יושב שם, עדיין קיים איסור ישיבה במקום אביו, וכך הורה הגרי״ש אלישיב זצ״ל. אבל אם עיקר הקביעות שלו להתפלל שם רק מנחה ומעריב, מותר לשבת שם כשלא נמצא כיון שקביעות לתפילות מנחה ומעריב לא נחשב כמקום המיוחד לעניין זה שלבניו אסור לשבת בו. ולמעשה הגאון רבי עזריאל אויערבאך פוסק שרצוי שאביו ימחל באופן כזה. (רשימות הגר״י שוב שליט״א).

אבא שקנה מקום בבית הכנסת עבור תפילתו בשבת או בימי החול וכדומה, וחשב כשקנה את המקום שכאשר הוא לא מגיע לבית הכנסת הוא רוצה שבנו ישב במקום שקנה, נראה שמותר לעשות כן ואין בזה 1 חסרון בכיבוד ומורא אביו. בספר 'אהל יעקב' , מביא שו״ת משיב נבונים חלק ו׳ שהאריך והעיר שאם בשעה שקנה האב את המקום

מה שאמרה התורה "למען יאריכון ימיך", זו אינה רק הבטחת שכר, אלא לומר לאדם: הלוא אף אתה - יאריכון ימיך על האדמה, גם אתה בעצמך תהיה אבא לילדים, וגם אתה תגיע לגיל כזה, שבו תזדקק לבניך. אם אתה תכבד את אביך ואת אמך - אף בניך יכבדו אותך בזקנותיך. (אברבנאל)

1. על שו"ע ר"מ הל' כיבוד אב ואם