צריך ללמוד את ההוראה אלינו מ: פרשת וירא, ח"י חשון וכ' חשון. ידוע הסיפור עם האדמו"ר הרש"ב שבכה על שלא ראה את ה' כאברהם אבינו, וענה לו הצמח צדק שכאשר יהודי בן 99 מחליט למול את עצמו - מגיע לו שה' יתגלה אליו. ומהי ההוראה ובעולם. מזה אלינו? לקבל גם את ההתגלות. וזו ההוראה מ"וירא" אלינו: לכל יהודי ישנה מציאות של "וירא", נשמתו. בזכותה הוא מתעורר ומשתוקק לראות זאת בהתגלות; ועובד להחדיר אלוקות בעצמו
וזוהי משמעות התאריך ח"י מרחשון, החדרת החיות האלקית - ח"י, בעניני העולם - מרחשון.
בדיוק אותו תהליך של "וירא", קיים גם לגבי היחס שלנו לגאולה: לכל יהודי ישנה מציאות ה"וירא" של ניצוץ המשיח שבתוכו.
בזכותו הוא מתעורר ומשתוקק לראות בגילוי את המשיח; ועובד להחדיר את הגאולה בכל פרטי חייו. הענין ניכר בעבודתו של אדמו"ר הרש"ב - שייסד את ישיבת תומכי תמימים, שבה לומדים חסידות מעין הגאולה ונלחמים להבאתה;
ומודגש בדור זה, בשנה זו ובשבת זו, לאחר שנסתיימה ונשלמה כל העבודה ואוחזים בתקופה השייכת לבית המקדש השלישי. ובדיוק אותו תהליך של גאולה אצל כל אחד, קיים גם לגבי המשיח הכללי: בכל דור ישנה מציאות של משיח. ובדורנו, ישנה גם התגלותו, ומה שנשאר הוא לקבל את פניו - להחדיר את התשוקה לגאולה בכל פרט וענין.
לע“נ מרת חנה מרים ב“ר משה ע“ה שפוטץ
לע“נ הרה‘‘ח הרה‘‘ת ר‘ שלום ב‘‘ר סימון ע“ה יעקבסאן לזכות מרת פייגא רעכא רחל בת איטא העניא שתחי‘ לאויוש‘‘ט
בגילוי שהיה בעקבות המילה 2 קצוות: גילוי נעלה ביותר; ולאידך, גילוי שחדר בפנימיות. וזו מעלת מצות מילה - שהיא מצוה גדולה, שחודרת בגוף הגשמי. וזאת כי נתאווה הקב"ה לדירה בתחתונים, ולכן דוקא בהמשכה הכי בתחתונים, מתגלית הדרגא הכי נעלית באלוקות. הענין של "וירא" קיים אצל כל יהודי: בכל יהודי ישנו ענין המילה, שאז נכנסת בו נפש אלוקית נעלית החודרת בגוף הגשמי.
ולכן, כבר אצל ילד יהודי רואים בגלוי את הנשמה המתבטאת בפועל בחייו, בגופו, ביתו, וחלקו בעולם.
וזוהי ההוראה מהסיפור: המציאות של "וירא" קיימת אצל כל יהודי, ואדמו"ר הרש"ב בכה כי רצה לראות זאת בהתגלות; תשובת הצמח צדק מדברת על העבודה הנדרשת, של ידה יכולים
"ישנה לא רק המציאות דמשיח אלא גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש" ”ועוד ועיקר – שכבר לא נשאר פנאי לדבר עוד משהו בכל זה ("ס'ניטא קיין צייט צו רעדן"), כיון שצריכים ללכת לקבל פני משיח צדקנו, כ"ק מו"ח אדמו"ר – תיכף ומיד, ממש ממש ממש! ”