לימוד זכות על אנשי רשע ראוי שיעשה רק בינו לבין הקב"ה
"וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם אֶת פְּנֵי ה'". (בראשית יט, כז)
איתא בגמרא חולין (צא, א): "ויאבק איש עמו עד עלות השחר", אמר רבי יצחק, מכאן לתלמיד חכם שלא יצא יחידי בלילה, ופירש רש"י, שהרי יעקב נשאר יחידי והוזק. ובהמשך (שם ע"ב), רבי אבהו אמר מהכא (בראשית כב) "וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו" וגו', ופירש רש"י, ולא קדם היום ואע"ג דלאו יחיד הוה וכל שכן יחידי.
והקשו שם התוספות, ברוב ספרים כתיב "ויחבוש את חמורו": קושיא, [א] והיינו קרא דעקדה, ושם לא היה יחידי, דהיו שני נעריו עמו ויצחק בנו. [ב] ועוד, דאפילו היה יחיד אין לחוש מן המזיקין דשלוחי מצוה אינן ניזוקין. [ג] ועוד, דמקרא דעקדה יליף בריש פסחים (ד, א) גבי בדיקת חמץ דלא אמרינן זריזין מקדימין למצוה טפי מצפרא מדלא השכים אברהם טפי מצפרא, והיכי מוכח התם דילמא שאני התם דהוי משום שלא יצא יחידי בלילה הלכך לא הקדים.
ותירצו, דהכא גרסינן "וישכם אברהם בבקר אל המקום וגו'" (בראשית יט, כז), ולא גרסינן "ויחבוש את חמורו", ומייתי קרא מסדום דהלך להתפלל על הפיכת סדום שהיתה בבקר, והיה לו להקדים להתפלל בלילה אלא שלא רצה לצאת יחידי בלילה דהלך יחידי להתפלל עליהם ולא רצה שיהא שום אדם עמו בשעת תפלה, אי נמי לא היה שום אדם רשאי לראות בהפיכת סדום. ובפסחים מייתי קרא דעקדה שלא היה יחידי אלא דלא היה צריך להקדים טפי מצפרא.
יוצא לדעת תוספות, דמה שתלמיד חכם לא יצא יחידי בלילה נלמד ממה שאברהם השכים בבקר להתפלל על סדום [ולא ממה שהשכים לעקידה כפירוש רש"י, כנ"ל]. וקשה, מדוע באמת לא התפלל בלילה, וילך עם שנים ממשרתיו.
ואמנם התוספות ביארו: "ולא רצה שיהא שום אדם עמו בשעת תפלה". והיא גופא צריך ביאור בזה.
והביא בספר 'טעם ודעת' ביאור בזה משם הגאון רבי יואל טיטלבוים האדמו"ר מסאטמאר זצ"ל, שהוא משום שאברהם אבינו יצא להתפלל וללמד זכות על אנשי סדום, ולימוד זכות על אנשי רשע ראוי שיעשה רק בינו לבין הקב"ה, שכשיש נוכחים השומעים ממנו סנגוריה על רשעים, עלולים לחשוב שאמנם אמת הם הדברים, ולכן אברהם המתין עד הבקר כדי שיוכל לצאת יחידי דוקא ולא ישמעו אחרים דברי סניגוריה לפני הקב"ה על אנשי סדום.
והוסיף, שגם בזמננו לאחר החורבן הנורא ר"ל [השואה], אפשר לנו ללמד סנגוריה על הפושעים, כאברהם אבינו שביקש רחמים על אנשי סדום, אבל דוקא בינינו לבין הבורא ית"ש, ובפני אנשים אנו חייבים להוקיעם שכולם ידעו ויכירו גודל חטאתם.
