מדוע היה צריך להודיע לאברהם

להורדת כל המשך חכמה עם בינת החכמה חינם לחץ כאן

מדוע היה צריך להודיע לאברהם

א. [ח] (יח, יז-יח) "וַה' אָמָר הַמְכַּסֶה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲׁשֶר אֲנִי עֹׂשֶה: וְאַבְרָהָם הָיֹו יִהְיֶה לְגֹוי גָדֹול וְעָצּום וְנִבְרְכּו בֹו כֹל גֹויֵי הָאָרֶץ" ע"כ. יש לדקדק: א. מדוע צריך ה' שלא לכסות מאברהם מה שהוא עושה בסדום, מה שייכות אברהם לסדום. ב. מה הקשר בין מה שאברהם יהיה גדול ועצום. בשלמא אם היה כתוב שאברהם עבד לה', וה' רוצה לומר כל דבר שעושה, ניחא. אבל מה ענין זה שיהיה לגוי גדול שלא יכסה ממנו. ונראה, דכיון שאברהם מסר נפשו להציל את סדום ועמורה, בודאי חפץ אברהם שלא ישמיד את סדום ועמורה, כדי שיזכרו טובתו, שכך דרך אדם שעושה הרבה טובה למישהו, הוא חפץ שהלה יהיה קיים, ועל ידי זה יהיה זכרו קיים, לכן בודאי אברהם חפץ בסדום ועמורה שיזכרו טובתו, לכן אמר ה' שאינו מכסה מאברהם, וצריך לומר לו, שלמרות רצונו שלא ישמיד את סדום, ה' ישמיד את סדום. והטעם באמת שה' לא חס על סדום מחמת כבוד אברהם, שיזכרו מעשיו, כיון שאברהם יהיה לגוי גדול, ויהיה זכרו תמיד לברכה על ידי זרעו, כי מי שאין לו בנים, הוא במיוחד חפץ שמי שהוא עשה לו טובה יתקיים, כדי שזכרו יהיה לנצח, אבל מי שיש לו זרע, הרי על ידי זרעו יש לו זכר.

ב. ועל פי זה מיושב דבר נפלא. דהנה להלן כשבאו המלאכים ללוט כתוב, (בראשית יט, ג) "וַּיִפְצַר בָם מְאֹד וַּיָסֻרּו אֵלָיו וַּיָבֹאּו אֶל בֵיתֹו וַּיַעַׂש לָהֶם מִׁשְּתֶה ומַּצֹות אָפָה וַּיֹאכֵלּו". ולא אמרו לו דבר, שהופכים העיר כו'. ורק לאחר המעשה דכתיב (שם, ט) "וַּיֹאמְרּו גֶׁש הָלְאָה וַּיֹאמְרּו הָאֶחָד בָא לָגּור וַּיִׁשְּפֹט שָפֹוט עַּתָה נָרַע לְ מֵהֶם וַּיִפְצְרּו בָאִיׁש בְלֹוט מְאֹד וַּיִּגְׁשּו לִׁשְּבֹר הַּדָלֶת", אז אֶ מרו (שם, יב) "וַּיֹאמְרּו הָאֲנָׁשִים אֶל לֹוט עֹד מִי לְ פֹה חָתָן ובָני ובְנֹתֶי וְכֹל אֲׁשֶר לְ בָעִיר הֹוצֵא מִן הַּמָקֹום: (יג) כִי מַׁשְחִתִים אֲנַחְנּו אֶת הַּמָקֹום הַּזֶה כִי גָדְלָה צַעֲקָתָם אֶת פְנֵי ה' וַיְׁשַּלְחֵנּו ה' לְׁשַחֲתָּה".

ג. והוא פלא, מדוע רק לאחר מעשה זה עלתה צעקתם. ועל פי המבואר מיושב, דבאמת תפלתו של אברהם מנעה את הפיכת סדום, כדי שיזכרו טובתו, והיה עיכוב בדבר. אבל לאחר שאנשי סדום היו כפויי טובה ללוט, שאמרו לו נרע לך, אף על פי שהם חייבים לו הכרת הטובה, כי רק עבורו נלחם אברהם והציל את סדום, וכיון שהיו כפויי טובה, שוב אין סיבה שלא להשמידם, כי כפויי טובה הם, ובלאו הכי לא יזכרוהו, לכן אמרו, שרק ברחמים הם יצילו מי שלוט חפץ, אבל מן הדין נגזרה עכשיו כליה על כל אנשי סדום ועמורה.

ד. תמצית דבריו: הטעם שהיה ראוי להודיע לאברהם מה שעושה בסדום, והקשר בזה שאברהם יהיה לגוי גדול - כיון שאברהם הציל את אנשי סדום, הוא חפץ שלא ימותו ויזכרו טובתו, לכן אמר ה' שצריך להודיע לאברהם, ואף על פי כן משמידם, כיון שיהיה לאברהם זכרון על ידי בניו וזרעו לעולם.