מה גדלו השגותיו...
סיפר הרה"ח ר' אברהם ליהמן מבני ברק:
שנה תמימה למדתי את מקצוע ביקוע היהלומים. היה זה לאחר שמלגת הכולל לא הספיקה לפרנסתי, וביקשתי ללמוד מקצוע. מצאתי מדריך שלימד אותי את אומנות ביקוע היהלומים, ושילמתי לו אלפיים וחמש מאות דולר שכר לימוד, סכום עצום בימים ההם. התברר שהמדריך לא היה מוכשר וחסרה לו יכולת הוראה, ובסיומה של שנה נותרתי ללא ידע והכשרה.
את שכר הלימוד הפסדתי, ומקצוע לא היה בידי.
למרות זאת החלטתי לנסות לעבוד.
פניתי ליהלומן וביקשתי עבודה. קיבלתי חבילת יהלומים והתחלתי לעבוד. מיד הבחין היהלומן שאינני יודע את המלאכה.
"אין לך שום ידע!" קרא בזעם. "אינך מקצועי.
אינני לשכה סוציאלית!" הוא השליך אותי ממפעלו.
התהלכתי במר לבי מחוסר פרנסה וכאוב.
באחד הימים הגיע לאוזני שמעו של ר' שמואל דסקל, יהלומן עשיר ובעל לב טוב. פניתי אליו ואמרתי לו: "למדתי ביקוע. אני רוצה להתפרנס".
ר' שמואל כותב אות בספר תורה
"בוא אלי לבורסה", הציע לי.
הגעתי לבורסה ונשלחתי אל מנהל העבודה. הלה מסר לי חבילת יהלומים לביקוע, אך גם הפעם התברר מיד כי אני חסר ידע. שברתי והרסתי את היהלומים, כשגם בתוך לבי נהרס משהו - - -
"זהו, אין לי תקנה. אני לא יוצלח", חשבתי במפח נפש. קמתי ממקומי והושטתי את היהלומים למנהל העבודה. הוא הביט בהם ואמר: "אני רואה שאינך מוכשר לעבודה זו. גם שברת כמה אבנים. לא אוכל לתת לך יהלומים נוספים".
נשאתי את רגלי ונמלטתי מהמקום כל עוד רוחי בי. בלבי הודיתי לה' כי לכל הפחות לא נדרשתי לשלם את הנזקים...
קיוויתי שר' שמואל לא יבחין בי.
אשר יגורתי בא לי! ר' שמואל ראה אותי ממהר לעזוב את המקום והשיגני במעלית.
"נו, מה נשמע?" התעניין. "האם קיבלת אבנים נוספות לביקוע?"
"לא". השבתי בשפל קול. "המנהל אינו מעוניין לתת לי אבנים נוספות. איני עושה את המלאכה כראוי".
ר' שמואל אחז בידי ואמר: "בוא אלי למשרד".
צעדתי אחריו בראש מושפל. כשהגענו אמר לי: "המנהל אינו בעל הבית. בוא אתי למנהל העבודה".
"תן לו יהלומים נוספים!" הורה למנהל.
ולי אמר: "כשתסיים אל תחזיר את היהלומים למנהל, אלא הביאם אלי".
קיבלתי לידי חבילה נוספת, ו... הרסתי גם אותה. נכנסתי לר' שמואל עם האבנים המנופצות. ר' שמואל בחן אותן ואמר: "הנך מתקדם, ברוך ה'! תקבל חבילה נוספת. אל תיפול ברוחך ואל תחשוש מההפסדים שאתה עלול לגרום. המשך עד שתצליח, בעזרת ה'!"
המשכתי לנסות. ההתקדמות הייתה אטית מאוד. מלאכתי לא צלחה.
"מה אעשה? מצד אחד, אין לי אפשרות לשלם שוב למדריך. מצד שני, כמה קשה לעבוד בצורה כזו, כאשר ההצלחה אינה מאירה פנים!"
ר' שמואל ממשיך לעודד, לדרבן ולהבטיח כי בעזרת ה' הכל יהיה טוב.
באחד הימים נקש אדם בלתי-מוכר על דלת ביתי וסיפר בקול נרגש: "תשמע, הבטחתי לר' שמואל שלא אגלה לך שהוא שלח אותי. הוא אסר עלי בכל לשון להעביר לך מידע זה, אלא שאני מרגיש חובה לגלות לך זאת, שהרי אינך מכירני, ואני צריך להסביר לך על מה ולמה באתי.
אנא, הבטח לי נאמנה שלעולם לא תספר לר' שמואל או למישהו אחר בעולם, כי הוא זה ששלחני!"
לבי הלם... מה רוצה ממני האיש? לשם מה שלח אותו ר' שמואל?
"ובכן, ר' שמואל ביקש ממני שאלמד אותך את מלאכת הביקוע!" הסביר האיש.
נדהמתי מההשגות של ר' שמואל.
כאן החלה ההדרכה (שתמורתה שילם ר' שמואל מחיר מלא). האיש התגלה כמדריך נפלא, יסודי ומקצועי. הוא לימד אותי את כל רזי המקצוע עד שהייתי מומחה לביקוע יהלומים. מובן שגם עתה המשיך ר' שמואל לעודד ולשבח את התקדמותי...
ר' שמואל בסנדקאות
בשלב זה, כאשר מומחיותי הייתה מוכחת, קרא לי ר' שמואל ואמר: "רואה אני כי הנך מצטיין במלאכתך, בחסדי ה'. רציתי לומר לך כי אם תמצא מקום עבודה טוב יותר, מקום שבו משלמים שכר גבוה מאצלנו, אין כל מניעה שתעזוב ותעבוד היכן שתחפוץ, ללא נקיפות מצפון כלשהן".
מה גדלו השגותיו.
