מֶלְֶך הָּעוֹלָּם

חלק ש ני

קבלת עול ומסירות נפש – אתערותא דלתתא

מֶל ך הָּעוֹלָּם

מסירות נפש והעלאת הניצוצות

ב ד ר ך ה ע ב ו ד ה

מלך העולם הטיל עלי תפקיד להגדיל את המאכל הזה! לקרב אותו אליו יתברך! על כן אני מוסר את נפשי, את רצונותיי ותשוקותיי, ומקרב את המאכל הזה אל מלכו של עולם!

ביאור הדברים

כוונת מסירות נפש

אחרי שהיהודי מבין זאת שהאמת היא שהכל הוא רק מציאותו של ה' אלוקנו, ויחד עם זאת הוא כן מרגיש את המציאות הגשמית של הדבר, אלא שהוא יודע שאין זו האמת, אלא רצון ה' הוא שאני אתקן את הדבר הזה, ואני מאמין בכך שאני מסוגל לעשות זאת, על ידי זה מתעורר היהודי למסור נפשו על קידוש ה'. כמבואר בספר התניא שמסירות נפש על קידוש ה' אינה רק לקפוץ אל תוך האש הבוערת, אלא כל התגברות של יהודי על רצונותיו, כל מעשה שיהודי עושה בהיפך מטבעו עבור רצון ה', הרי זה נחשב מסירות נפש!

'מלך העולם' – למסור את הנפש והרצון ולהעלות את כל הניצוצות שבמאכל

הרש"ש מלמד שבתיבות 'מלך העולם' יש לכוון למסור את הנפש. יש להמשיל זאת למלך שמסר את בנו למורה שילמד אותו לדבר, לקרוא ולכתוב. והנה אמנם לאותו מורה ישנם עוד עיסוקים שהוא היה מעוניין לעסוק בהם כעת, אבל הוא מוסר את רצונותיו על מנת לקיים את רצון המלך.

כך ממש הוא גם הדבר הזה, אני מעוניין ללכת אחרי רצונותיי, לאכול ולשתות, אבל מלך העולם הטיל עלי תפקיד להגדיל את המאכל הזה! לקרב אותו אליו יתברך! על כן אני מוסר את נפשי, את רצונותיי ותשוקותיי, ומקרב את המאכל הזה אל מלכו של עולם!

אותה מסירות נפש של היהודי, הריהי לוקחת את כל ההתעוררות שהייתה לו ליהודי לאוכל, ומעלה אותה אל ה'! ואומר הרש"ש שעל ידי מסירות נפש מעלים את כל הניצוצות שבמאכל, וגם את המוחין דיניקה שקיבל כבר בתחילת הברכה, עכשיו הוא מעלה אותם מעלה מעלה!

כאשר יהודי כאן בעולם הגשמי מוסר את נפשו ורצונו שלא לאכול קודם ברכה, והריהו מאמין בה' ומכניס אותו אל תוך החיים שלו, הדבר הזה גורם לעילא חידוש עצום ונפלא, והרי זה מעורר כביכול השפעות חדשות ושפע חדש של גילוי אלוקותו יתברך בעולם!

הרי זה דומה למגיד שיעור שכאשר התלמידים מקשים ומעוררים על דבריו, זה גופא גורם לו להתעורר ולחדש חידושים נוספים. כעין זה הוא גם כדוגמא דלעילא שכאשר עם ישראל מתעורר לגלות ולרצות את ה', הרי זה גורם ומעורר רצון עליון להשפיע אלוקותו יתברך ביתר גילוי.

עוד אומר הרש"ש שעל ידי כוונה זו נעשה יחוד עליון להשפיע שפע חדש למטה, וכל זה נעשה על ידי המסירות נפש. וביותר אם מכוון למסור נפשו בד' מיתות בית דין, או כמו שכותב הרבי ר' אלימלך זי"ע לקפוץ אל תוך האש. עם כוונה כזו של מסירות נפש ממש, ולא רק מסירות הרצון, הרי מעלים נחת רוח גדולה מאוד לה' יתברך וממשיכים גילוי אלוקות ביתר שאת ועוז. אולם כדרכנו עוסקים אנו כאן רק בדברים השווים לכל נפש ותמיד.

וכל זה הוא כמו המוחין דיניקה שהתבאר לעיל שעניינו הוא ההתעוררות העליונה שבאה מלעילא כדי לעורר את היהודי לרצות לאכול עכשיו.

עיקר הכוונה

מלך העולם – מסירות נפש – ועכשיו – מסירות נפש: לקחת את הדבר רק לצורכו האמיתי, להכיר את ה'; ואיני לוקח אותו לעצמי, באהבה ויראה זרה. ועל ידי מסירות נפש זו מעלה את המוחין דיניקה למעלה למעלה, אל הרצון העליון, להמשיך את המוחין האמיתיים של גדלות.

סוד הכוונה בתיבת 'מֶל ך הָּעוֹלָּם' – על פי הרש"ש

הכוונה בקצרה – למעשה

◆מלך העולם – מסירות נפש – לוקח את הדבר רק לצורכו האמיתי – להכיר את ה', ולא לעצמי; ובזה מעלה את המוחין דיניקה אל הרצון העליון. ◆ד' מיתות ב"ד – מסירות נפש – כל התגברות של יהודי על רצונותיו, כל מעשה שיהודי עושה בהיפך מטבעו עבור רצון ה', הרי זה נחשב מסירות נפש! ◆ בירור הניצוצין – על ידי מסירות נפש מעלים את כל הניצוצות שבמאכל, וגם את המוחין דיניקה שקיבל כבר בתחילת הברכה, עכשיו הוא מעלה אותם מעלה מעלה!

ובסוד הכוונה – על פי הרש"ש

א. יקבל עליו ד' מיתות בית דין ולמות על קידוש השם – סקילה, שריפה, הרג וחנק.

ב. ויכוין לברר רפ"ח ניצוצין דכחב"ד.

ג. ויכוין להעלות נרנח"י והמוחין דחג"ת דז"א עם רפ"ח הניצוצין, ממדרגה למדרגה עד י"ס דא"ק – ועל ידי הבירורים נעשה יחוד עליון בפנימיות ע"ב ס"ג דא"ק.

ד. ונמשכים מוחין חדשים לעתיק יומין, לא"א, לאו"א ולישסו"ת ומתייחדים, ושאר המוחין ליסוד מלכות דישסו"ת.

'יחודים כמוך' עמ' קכח