פ"א: יש מצוה להוסיף מחול על הקודש בכניסת

יוה"כ דכתיב "בתשעה לחודש בערב", וכן ביציאת יוה"כ דכתיב "מערב עד ערב", ושבת לומדים מ"תשבתו" וימים טובים לומדים מ"שבתכם", או שלומדים מדכתיב "בעצם" שבא למעט מעונש, ומשמע שיש חיוב תוספת.

כל האוכל ושותה בתשיעי כאילו התענה תשיעי ועשירי.

אכל אוכלים שאינם ראוים לאכילה או שתה משקין שאינם ראוים לשתיה פטור. והכוסס פלפלי וזנגבילא, יבשים פטור דאין זה מיישב דעתו כיון שאינו בדרך אכילתו, אבל רטובים שהם ראוים לאכילה חייב, (פלפלי רטיבתא חייבים בערלה, ונאמר על זה "ארץ לא תחסר כל בה". הימלתא -בשמים עם דבש הבאה מארץ כוש מותרת ואין בה משום בישולי נכרים כיון שזה נאכל כמות שהוא חי, ולא משום גיעולי נכרים כיון שזה נותן טעם לפגם, וברכתה בורא פרי האדמה). והאוכל עלי גפנים פטור, לולבי גפנים שלבלבו רק אחרי ראש השנה וי"א כל ל' יום, חייב.

שתה ציר או מוריס פטור, חומץ לתנא דמתני' חייב כרבי הסובר שחומץ משיב את הנפש ומבטל את העינוי,

לרב גידל בר מנשה אין הלכה כרבי, ודווקא בדיעבד ומעט ואינו מזוג, אבל הרבה או מזוג או לכתחילה לא.