פ"ב. לתנא דמתני' אין מענים תינוקות -אין חייבים

למנוע מהם מאכל ביוה"כ, אבל מחנכים אותם לתענית שעות, לפני שנה או שנתיים, כדי להרגילם במצוות. לרב חסדא בתינוקת חולה (-כחוש ותשוש כח) מחנכים לשעות מבת י', ובבריא מבת ט'. לרב הונא ורב נחמן תינוקת בריאה בת ח' וחולה בת ט' מחנכים אותה לשעות, ובת י' בבריאה ובת י"א בחולה משלימה מדרבנן, ותינוק בן ט' בבריא ובן י' בחולה מחנכים אותו לשעות, בן י"א בבריא ובן י"ב בחולה משלים מדרבנן. והא דתנא במתני' לפני שנה ולפני שנתיים, היינו בתינוקת חולה שמתענה לשעות שנתיים קודם הזמן שהם משלימים מדרבנן, ושלוש שנים לפני שמשלימים מד"ת. לרבי יוחנן אין דין להשלים מדרבנן, אלא תינוקת בת י' בבריאה ובת י"א בחולה מחנכים אותה לשעות, ובת י"ב משלימה מדאורייתא. וכוונת מתני' לשנה או שתים הסמוכות לפרקן, ואינו גורס "לפני". חינוך שעות היינו לאכול שעה לאחר הזמן שרגיל לאכול.