פ"ה. מצא תינוק מושלך בעיר שדרים בה ישראל

וכותים, אם רובה כותים, דנים אותו ככותי ומותר להאכילו נבילות עד שיגדל ויקבל עליו גירות, (אבל לשמואל לענין פיקוח נפש מפקחים וכנ"ל וכ"ש דמצוה להחיותו,) ואם שור שלו נגח שור של ישראל משלם נזק שלם ככותי (תוד"ה לא). אם רוב ישראל דינו כישראל לענין שמחזירים לו אבידתו, ומצווים להחיותו, אבל לייחסו כגון אם היא נקיבה ובאים להתירה לכהן לא (ואף באופן שאין חוששים לאסופי כגון שאבריה מתוקנים, חוששים שהיא נכרית, וגיורת אסורה לכהונה, ואע"פ שיש רוב ישראל, עשו מעלה ביוחסין להצריך תרי רובי). מחצה על מחצה ישראל, וכגון שנגח שורו תם את שור ישראל שמשלם חצי נזק, אבל בנגח שור ישראל את שורו פטור עד שיביא ראיה שישראל הוא.

מחללים שבת אפי' לצורך חיי שעה.

אין מצילים את המת מפני הדליקה, ולרבי יהודה בן לקיש מצילים, דאדם בהול על מתו ואם לא יוכל להציל יבוא לכבות, אבל בפיקוח הגל אם מצאוהו מת אסור להמשיך לפקח לכו"ע כיון שאין חשש שיעבור איסור דאורייתא אם יבהל.