ּפְנִּנַת ּגְאֻּלָה

הִתְחִילָה לַחֲזֹר הַּנְבּואָה

"צְרִיכִים לָדַעַת כַּהֲלָכָה - גַּם בַּזְּמַן הַזֶּה עוֹד קֹדֶם הַגְּאֻלָּה, שֶׁיֶּשְׁנָהּ הַמְּצִיאוּת דְּגִלּוּי הַנְּבוּאָה אֵצֶל מָשִׁיחַ עוֹד לִפְנֵי הַגְּאֻלָּה, כְּמֵעֵין וְהַתְחָלַת שְׁלֵמוּת גִּלּוּי הַנְּבוּאָה לְאַחֲרֵי הַגְּאֻלָּה . . רַבּוֹתֵינו נְשִׂיאֵנוּ שֶׁעַל יָדָם "תַּחֲזֹר נְבוּאָה לְיִשְׂרָאֵל", "גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים", הֵם הִנָּם נְבִיאֵי דּוֹרֵנוּ . . עַד הַנְּבוּאָה הָעִקָּרִית [שֶׁל נְשִׂיא דּוֹרֵנוּ] – הַנְּבוּאָה שֶׁ"לְּאַלְתַּר לִגְאֻלָּה", וְתֵכֶף וּמִיָּד מַמָּשׁ "הִנֵּה זֶה (מָשִׁיחַ) בָּא"".

• • • בַּגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה תִּהְיֶה נְבוּאָה אֵצֶל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. וּמֻכְרָח לוֹמַר שֶׁכְּבָר עַכְשָׁו עוֹד לִפְנ י הַגְּאֻל ה י שׁ אֶצ לוֹ נְבוּא ה – כְּד י לְהִתְכּוֹנ ן לִשְׁלֵמו ת הַנְּבוּא ה בַּגְּאֻל ה. וּמוֹדִיע הָרַבִּי שֶׁבִּזְמַנֵּנוּ כְּבָר חָזְרָה הַנְּבוּאָה לְעַם יִשְׂרָאֵל! מִכֵּיוָן שֶׁכָּל רַבּוֹתֵינוּ נְשִׂיאֵינוּ הֵם נְבִיאִים, וּבִמְיֻחָד נְשִׂיא דּוֹרֵנוּ שֶׁמְּנַבֵּא עַל הַגְּאֻלָּה בְּקָרוֹב מַמָּשׁ!

(דבר מלכות שופטים תנש"א)