פתח הדברים

הקדמה לכוונת הברכות

דרך הבעש"ט מאירה גם בתוך כוונות האר"י – לא כתוספת אלא כיחוד אחד

הנה עד הנה דברנו והרחבנו לבאר כיצד יכול גם היהודי הפשוט ביותר לקרב את ביאת המשיח, על ידי קיום דבריו לבעל שם טוב 'שיהיו מיחדים יחודים כמוך'. הרחבנו בכך שבכל מעשה שיהודי עושה הריהו פועל עליות גדולות, והוא עומד לפני ה' ליחד יחודים ממש, כדרך שלימדונו הבעל שם טוב ותלמידיו. אחרי הודיענו ה' כל זאת, כעת יכולים אנו לשוב ולעסוק מעט גם בדרך הרגילה של היחודים שלימד האר"י הקדוש ולראות כיצד גם בתוך הדרך הזאת מאיר לנו אור הבעש"ט באור וגילוי חדש, אשר על ידו ודרכו מקרבים את הגאולה השלימה, ובפרט את גאולת הנפש הפרטית של כל אחד ואחד. הנה כמובן שמאמרים אלו לא נועדו להביא דברי קבלה אשר הם עדיין אינם שווים לכל נפש, מכל מקום הרי זכה דורנו לריבוי גדול של ספרים שמבארים את סדרי הכוונות בשפה ברורה ובנעימה, וכן ישנם חיבורים רבים שמבארים זאת על פי דרך החסידות. לא זאת היא מטרתנו במאמרים אלו. כוונתנו בדברים אלו להראות שדרך הבעל שם טוב בעניינים אלו היא אינה רק תוספת של עבודה, כוונות נוספות שיכולים לכוון בד בבד. אלא מדובר כאן ביחוד וחיבור שברצוננו לעשות בכל מעשינו, הן החיבור שנעשה מתוך המעשים הפשוטים שלנו, והן החיבור שנעשה על ידי הכוונות והייחודים. כאשר נשכיל להבין את הענין הזה, נראה לדעת כי יחוד ה' הוא לא עניין ששייך רק לזמנים גבוהים ונשגבים, אלא גם בתוך כל ענייני העולם הזה יכולים וצריכים לייחד ייחודים, לקרב את גאולת הנפש הפרטית, ועל ידי זה גם את הגאולה הכללית.

הקדמה לכוונת הברכות

ובכן נביא בזאת את דברי הרש"ש על קצה המזלג. ואמנם הרש"ש הקדוש מסדר באריכות הכוונות של כל ברכה וברכה, אבל אנחנו נעסוק כאן רק בכלליות העניינים, ותן לחכם ויחכם עוד.

מטבע הברכה מתחלק לשלשה חלקים: א) ברוך אתה ה' אלקינו ב) ' מלך העולם ג) שהכל נהיה וכו'.

ברוך אתה ה' אלקינו נמשך באתערותא דלעילא מה שנקרא בלשון הקבלה 'מוחין דיניקה'. במלך העולם מעלים באתערותא דלתתא את רפ"ח נצוצות והמוחין שנמשכו – המוחין דיניקה, ועל ידי זה ממשיכים ומורידים מוחין דגדלות וזה נמשך למטה במילים שהכל וכו'.

ונסביר בעזרת ה':

האדם וכל הדברים נבראו בלא מוחין, ועל היהודי להמשיכם בכל יום

ה' יתברך ברא את האדם בצורה כזו שחסר לו בחינת ה'מוחין'. הרי זה כמו ילד קטן שאמנם יש לו ראש, אבל עדיין אין לו את השכל האמתי. וכמו כן אדם שעדין לא מכיר את ה' באמת, נחשב שחסרים לו המוחין. ואין מדובר בעבודה כללית שנעשית פעם אחת ולתמיד, אלא זוהי עבודה יום-יומית! מדי יום נברא האדם מחדש כאשר הוא בלי הראש, בלי המוחין, ועליו מוטל התפקיד להשיג ולהמשיך על עצמו את המוחין הללו על ידי תורה ותפילה ומעשים טובים.

וכמו כן הוא בכל דבר ועניין בעולם, שכל הדברים נבראו חסרים, וצריך שהיהודי יבוא ויתקנם.

לדוגמא: המאכלים נבראו בלי מוחין, כלומר שבקלות יתירה עלול האדם לחשוב שהמאכל הוא זה שמחיה את האדם ונותן לו כח. אולם כאשר יהודי ממשיך למאכל את המוחין, הריהו מבין כמה טיפשות יש במחשבה הזו, וכי אוכל גשמי יכול לחיות בן-אדם?! אלא אין זאת כי אם כח ה' שמלובש בתוך האוכל והוא זה שמחיה את האדם.

על ידי שהיהודי מברך על האוכל ומכיר בכך שלא הוא זה אשר משביע אותו כי אם ה', בזה הוא מתקן את אותו מאכל שיכיר גם הוא את ה'. הרי זה ממש כמו קירוב רחוקים, לקחת משהו שלא הכיר את ה', ולקרבו את הקדושה. כמו ילד קטן שמלמדים אותו תורה ומצוות. על ידי ההשתמשות הנכונה בכל דבר כפי רצון ה', על ידי זה ממשיכים לו מוחין והריהו נעשה כגדול שיש לו דעת.

נמצאנו למדים כי עבודת האכילה היא, לקרב את המאכל הזה להכיר את אמת ה'!

'רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף' – חלקי הנשמה המלובשים במאכל

כן פירש הבעש"ט את הכתוב 'רעבים גם צמאים נפש בהם תתעטף'. היודע אתה למה אתה רעב או צמא? אין זה אלא מכיון שבתוך המאכל והשתיה הללו מתעטפים ונסתרים חלקים מהנשמה שלך עצמך, אשר הם מצפים שאתה תבוא ותתקן אותם! הנשמה שלך מרגישה שחלקים ממנה נמצאים במאכל הזה, ולכן היא משתוקקת, רעבה וצמאה לאותו מאכל!

וביתר ביאור: הנשמה שלנו ירדה לעולם כדי לתקן עולם במלכות ש-ד-י, שיכיר העולם כולו את מציאות ה'. את התכלית הזאת יכול רק היהודי לקיים. כל יהודי שנולד ועתיד להיוולד, הוא זה אשר נבחר לתפקיד הרם והנישא הזה. לכל יהודי יש את החלק שלו בשליחות הגדולה הזו, ויש לו את החלקים בבריאה שבהם הוא ורק הוא יכול לגלות את מציאת ה'!

איך אוכל לדעת מה הוא החלק שלי? זהו דבר פשוט מאוד, כל מה שנקלע לפתחך במהלך היום והלילה, הוי יודע שזהו חלקך בעולם! זהו המקום הייחודי שבו רק אתה תוכל לתקן ולגלות את מציאות ה'! בשביל השליחות הזה ירדת לעולם!

מלמד אותנו הבעל שם טוב הקדוש, אתה רעב? אתה צמא? דע לך שזה לא סתם! אל נא תחשוב שסתם כך אתה נמשך דווקא לדבר הזה ולא למשהו אחר. אל תחשוב שזה סתם חולשה כלשהי. לא ולא, פשוט מדובר בדבר שה' יתברך רוצה שאתה בדווקא תאכל אותו! כי על ידי שאתה תאכל אותו, תברר את החלקים שאתה צריך לברר בעולם. על ידי שתברך על הדבר הזה, אתה מביא תיקון נוסף לעולם. אם אתה נמשך למאכל הזה, אות היא שיש לך מה לתקן בו.

בדבר איסור התיקון בהימנעות, ובשיירי הצדיקים טועמים מבירוריו

ואם מדובר בדבר איסור, אזי התיקון שלו נעשה על ידי שנמנעים מאכילתו. כמו כן גם במאכל אסור, אם אתה רואה שההתעסקות עמו עלולה להפריד אותך מה' חלילה על ידי שתיפול לתאוות, הרי שהתיקון שצריך להיעשות עכשיו הוא על ידי ההימנעות מאכילתו.

כאשר תבין את המניע האמתי שעומד מאחורי המשיכה שלך לאוכל ולשתיה, כאשר תבין שכל זה נעשה לתועלת ולתיקון נשמתך ותיקון העולם. הבנה זו תתן לך את הכח שלא ליפול אל תוך הדבר הגשמי הזה, אלא אדרבה אתה תעלהו ותתקנו כראוי!

הערה בזה נבין מעט את עניין אכילת שיריים של צדיקים. באכילת שיירי מאכלו של הצדיק, הרי אתה טועם מעט מהבירורים שלו, אתה טועם מעט מהטעם שהוא מרגיש באותו הדבר. כי הצדיק רואה בכל דבר את התכלית הפנימית להביא לגילוי אור ה' בעולם. ועל ידי שאוכלים ממאכלו, יכולים לקבל כח והתעוררות להבין את השליחות שנשלחנו אליה אנחנו, ולקבל קצת מההסתכלות של הצדיק על העולם כולו