אָנוּ קוֹרְאִים בְּפָרָשָׁתֵנוּ "וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם", אַבְרָהָם אָבִינוּ הִתְאַמֵּץ לְקַיֵּם מִצְוַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים, וְאַף שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁזֶּה הָיָה כָּרוּךְ בְּמַאֲמָץ וּבְצַעַר גָּדוֹל בִּשְׁבִילוֹ.
מָרָן הַסְּטַיְפְּלֶער זַצַ"ל כָּתַב בְּאִגְּרוֹתָיו: אֵלּוּ שֶׁעוֹסְקִים בְּחֶסֶד, וְהַדָּבָר גּוֹרֵם לָהֶם צַעַר - לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא, וּשְׂכָרָם הוּא לְאֵין עֲרֹךְ, וְיִזְכּוּ לְבָנִים צַדִּיקִים. וְצָרִיךְ לָדַעַת שֶׁצַּעַר - זֶה דָּבָר שֶׁנִּגְזַר מִשָּׁמַיִם, וְעָדִיף לְקַבֵּל אֶת הַצַּעַר בַּעֲשִׂיַּת חֶסֶד מֵאֲשֶׁר לְקַבְּלוֹ בִּדְבָרִים אֲחֵרִים, כְּצַעַר גִּדּוּל בָּנִים וְכַדּוֹ'.
וּכְעֵין זֶה כָּתַב הֶ"חָפֵץ חַיִּים" עַל הַפָּסוּק "אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי" - וְהַיְנוּ שֶׁעָדִיף שֶׁהַחֶסֶד יִרְדֹּף אֶת הָאָדָם, כִּי הַדָּבָר מְכַפֵּר עַל רְדִיפוֹת אֲחֵרוֹת, שֶׁהֵן גְּרוּעוֹת בְּיוֹתֵר. וּגְמִילוּת חֲסָדִים מְכַפֶּרֶת יוֹתֵר מִקָּרְבָּנוֹת.
וְכָךְ כָּתַב הֶ"חָפֵץ חַיִּים" בְּסִפְרוֹ "אַהֲבַת חֶסֶד": הָרוֹצֶה כַּפָּרָה דֻּגְמַת קָרְבָּנוֹת, יְקַיֵּם "חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלֹא זָבַח", וְיִזְכֶּה לְכַפָּרָה כְּקָרְבָּנוֹת. וְכֹחַ הַצְּדָקָה וְהַחֶסֶד מַגְבִּיר מִדַּת הָרַחֲמִים. וּמוֹסִיף: וְכַיּוֹם שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹאִים שֶׁמִּדַּת הַדִּין גּוֹבֶרֶת בָּעוֹלָם מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ בְּמַחֲלוֹת מְשֻׁנּוֹת וְחֶסְרוֹן מָמוֹן, עַד שֶׁאֵין לְךָ יוֹם שֶׁאֵין קִלְלָתוֹ מְרֻבָּה מֵחֲבֵרוֹ, רַק ע"י צְדָקָה וָחֶסֶד אֶפְשָׁר לִכְפּוֹת אֶת כֹּחַ הַדִּין וּלְמַלֹּאות אֶת מִדַּת הָרַחֲמִים בָּעוֹלָם.
מַדּוּעַ בִּקֵּשׁ הָאִישׁ מֵהָאַדְמוֹ"ר מִקַּרְלִין שֶׁיִּכָּנֵס לְרִכְבּוֹ?
פַּעַם צָעַד הָאַדְמוֹ"ר מִקַּרְלִין בָּרְחוֹב בִּשְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת. לְפֶתַע עָצַר לְפָנָיו רֶכֶב. הַנַּהָג פָּנָה לָרַבִּי וְאָמַר: "רֶבֶּה, אֲנִי אֶקַּח אֶתְכֶם בָּרֶכֶב אֶל הַיַּעַד שֶׁלָּכֶם". אָמַר לוֹ הָרַבִּי: "תּוֹדָה רַבָּה עַל הָרָצוֹן הַטּוֹב, אֲבָל אֵין צֹרֶךְ, הַמֶּרְחָק קָצָר, אֵלֵךְ בָּרֶגֶל". אַךְ הַנַּהָג הִתְעַקֵּשׁ: "אֲנִי מְבַקֵּשׁ מֵהָרַבִּי שֶׁיַּעֲשֶׂה לִי טוֹבָה וְיִכָּנֵס לָרֶכֶב, אֲנִי חַיָּב לָקַחַת אֶת הָרַבִּי!".
הָאַדְמוֹ"ר הִתְפַּלֵּא: "מַדּוּעַ אַתָּה 'חַיָּב'?" סִפֵּר הַנַּהָג לָאַדְמוֹ"ר: "כַּאֲשֶׁר קָנִיתִי רֶכֶב לָרִאשׁוֹנָה, הָיִיתִי אֵצֶל הַ'בֵּית יִשְׂרָאֵל' מִגּוּר זַצַ"ל, וְהוּא אָמַר לִי: 'אִם אַתָּה רוֹצֶה שֶׁתִּהְיֶה לְךָ בְּרָכָה בָּרֶכֶב שֶׁקָּנִיתָ - תַּעֲשֶׂה בּוֹ חֶסֶד בְּכָל יוֹם! תִּשְׁתַּדֵּל שֶׁלֹּא יַעֲבֹר עָלֶיךָ יוֹם בְּלִי שֶׁעָשִׂיתָ חֶסֶד עִם הָרֶכֶב שֶׁלְּךָ! מֵאָז הִקְפַּדְתִּי לְקַיֵּם אֶת עֲצַת הַ'בֵּית יִשְׂרָאֵל' זַצַ"ל. מֵאָז הֶחְלַפְתִּי כַּמָּה רְכָבִים, אַךְ בְּכֻלָּם הִקְפַּדְתִּי שֶׁלֹּא יַעֲבֹר עָלַי יוֹם מִבְּלִי שֶׁאֶעֱשֶׂה בָּהֶם חֶסֶד". הִמְשִׁיךְ הַנַּהָג: "הָרֶכֶב הַזֶּה מְשָׁרֵת אוֹתִי כְּבָר שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְלֹא הָיִיתִי בַּמּוּסָךְ אֲפִילּוּ פַּעַם אַחַת! הַיּוֹם חָזַרְתִּי לְבֵיתִי בִּשְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת, וְנִזְכַּרְתִּי שֶׁהַיּוֹם עוֹד לֹא עָשִׂיתִי חֶסֶד עִם הָרֶכֶב. מִהַרְתִּי לַחֲזֹר לָרֶכֶב, הִתְחַלְתִּי לְהִסְתּוֹבֵב בָּאֵזוֹר, וְאָז רָאִיתִי אֶת הָאַדְמוֹ"ר צוֹעֵד. עָצַרְתִּי וּבִקַּשְׁתִּי מֵהָאַדְמוֹ"ר לְהִכָּנֵס לָרֶכֶב, כְּדֵי שֶׁאֶעֱשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד - לְמַעֲנִי. בִּזְכוּת הָרַבִּי שֶׁיִּכָּנֵס לָרֶכֶב, תִּשְׁרֶה בּוֹ הַבְּרָכָה וְלֹא אֶצְטָרֵךְ לְבַקֵּר בְּמוּסָךְ"...
מַה עָלָה בְּגוֹרָלוֹ שֶׁל הָרֶכֶב הַגָּנוּב בְּמַשְׁחֶטַת הָרֶכֶב בְּקַלְקִילְיָה?
סִפֵּר רַבִּי יְהוּדָה אַרְיֵה דִּינֶר שְׁלִיטָ"א רַב בֵּית הַמִּדְרָשׁ 'דִּבְרֵי שִׁיר': פַּעַם צָעַדְתִּי מִבֵּיתִי לְכִוּוּן בֵּית הַדִּין שֶׁל מָרָן רַבִּי נִסִּים קַרֶלִיץ זַצַ"ל בִּרְחוֹב הָרַשְׁבָּ"ם. לְפֶתַע עָצַר רֶכֶב, וְהַנַּהָג בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי לַעֲלוֹת.
סִפֵּר הַנַּהָג: "יֵשׁ לִי רֶכֶב מִסְחָרִי הַמְּשַׁמֵּשׁ אוֹתִי לְצָרְכֵי עֲבוֹדָה, יֵשׁ בּוֹ צִיּוּד יָקָר וּכְלֵי עֲבוֹדָה. יוֹם אֶחָד גָּנְבוּ לִי אֶת הָרֶכֶב. בָּרֶכֶב הָיָה מֻתְקָן מַכְשִׁיר 'אִיתּוּרָאן', וְהוּא אִתֵּר אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל הָרֶכֶב - בְּקַלְקִילְיָה...
בְּדֶרֶךְ כְּלָל, כְּשֶׁרֶכֶב גָּנוּב מַגִּיעַ לְקַלְקִילְיָה - תּוֹךְ זְמַן קָצָר מְפָרְקִים אוֹתוֹ הַגַּנָּבִים, מוֹצִיאִים אֶת חֲלָקָיו וְלֹא מַשְׁאִירִים בּוֹ בְּדַל אֶחָד שָׁלֵם. נִשְׁאָר מִמֶּנּוּ רַק שֶׁלֶד..."
"לְאַחַר שָׁבוּעַ נִכְנְסוּ חַיָּלִים לְקַלְקִילְיָה לְצֹרֶךְ אֵיזוֹ מְשִׂימָה. הֵם הִגִּיעוּ לְמַשְׁחֶטַת רֶכֶב, וְרָאוּ שָׁם שִׁלְדֵי רֶכֶב וּגְרוּטָאוֹת, וְאָז הֻפְתְּעוּ לִרְאוֹת שָׁם רֶכֶב שָׁלֵם שֶׁיַּד אָדָם לֹא נָגְעָה בּוֹ לְרָעָה! הַחַיָּלִים לָקְחוּ מִשָּׁם אֶת הָרֶכֶב וְהֶחְזִירוּ אוֹתוֹ לְיִשְׂרָאֵל, בָּדְקוּ מִי בְּעָלָיו וְהִגִּיעוּ אֵלַי. זֶה הָיָה הָרֶכֶב שֶׁלִּי!
כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לָקַחַת אוֹתוֹ, נִדְהַמְתִּי: לֹא רַק שֶׁהָרֶכֶב הָיָה שָׁלֵם לְלֹא פֶּגַע, אֶלָּא אַף כָּל תְּכוּלַת הַצִּיּוּד הַיָּקָר שֶׁהָיְתָה בּוֹ נִשְׁאֲרָה בִּמְקוֹמָהּ, אִישׁ לֹא נָגַע בָּהּ! הַמְּמֻנִּים שֶׁטִּפְּלוּ בָּעִנְיָן אָמְרוּ לִי: "דַּע לְךָ, מֵעוֹלָם לֹא נִתְקַלְנוּ בְּמִקְרֶה כָּזֶה שֶׁרֶכֶב חָזַר שָׁלֵם מִמַּשְׁחְטוֹת הָרֶכֶב בַּשְּׁטָחִים. אֵין לָנוּ הֶסְבֵּר אֵיךְ זֶה קָרָה. נֵס, פָּשׁוּט נֵס!". סִיֵּם הַנַּהָג: "הֵם לֹא יוֹדְעִים אֶת הַסִּבָּה, אֲבָל אֲנִי יוֹדֵעַ: הָרֶכֶב הַזֶּה נִמְצָא בִּרְשׁוּתִי כְּבָר שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וַאֲנִי מַקְפִּיד שֶׁלֹּא יַעֲבֹר עָלַי יוֹם אֶחָד בְּלִי שֶׁאֶעֱשֶׂה בּוֹ חֶסֶד!" (מתוך 'שיש באמתחתך')