תירוץ ב'- סוכה שהלכותיה מרובות ואם היה כותב

ימעט היה צריך להאריך ובכל דין לכתוב נוסח אחר, כגון סוכה שאינה גבוהה י' טפחים יגביה, להכי תני פסולה, דלעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה, ומבוי שהלכותיו במשנה זו מועטות, תני ימעט.

מקור וטעם הפסול, והנ"מ בין הטעמים-

לרבה ילפינן מ"למען ידעו דורותיכם כי בסוכות" שצריך שהאדם יעשה את הסוכה באופן שידע שהוא יושב בסוכה, וסוכה הגבוהה מכ' לא שלטה עינא בסכך וסוכה היינו הסכך, כשמה. (ואע"פ שלפשוטו של מקרא הכונה שיזכרו את ענני הכבוד, מ"מ דרשינן ליה לדרשה).

ומה שאמר רבי יאשיה שאם הדפנות מגיעות לסכך כשרה לכו"ע למעלה מכ', (וס"ל שאין נ"מ בגודל הסוכה לענין הפסול בלמעלה מכ'), אתיא כרבה, דכשהדפנות מגיעות לסכך שלטא בה עינא, דאם הטעם משום עראי או צל, אין סיבה להכשיר כשהדפנות מגיעות לסכך.

לרבי זירא ילפינן מדכתיב "וסוכה תהיה לצל" שצריך לשבת בצל הסוכה, וביותר מכ' קים להו לרבנן שהאדם יושב בצל הדפנות ולא בצל הסוכה, דצל הדפנות מגיע זה לזה וא"צ סכך. ואמנם בעשתרות קרניים הסוכה כשרה אף שבעמק בין ההרים אין החמה זורחת, דדל עשתרות קרנים מהכא איכא צל סוכה. ומה שאמר רב הונא שאם יש בסוכה יותר מד' אמות על ד' אמות כשרה לכו"ע למעלה מכ' ונחלקו מז' טפחים עד ד' אמות, אתיא כרבי זירא, משום שאז גם למעלה מכ' איכא צל סוכה, ומ"מ להכשר סוכה י"ל שרב הונא מודה שא"צ אלא ז' טפחים על ז' טפחים. ומה שאמר רב חנן בר רבה שסוכה שמחזקת יותר מראשו ורובו (והיינו כשמיסב על מיטה, כדרך אכילתם) ושולחנו, כשרה לכו"ע אף למעלה מכ' אמה, זה דלא כחד שהרי לא שלטא עינא בסכך, וליכא צל, וצריך לעשותה קבע, וטעמו אינו ידוע.

לרבא ילפינן מדכתיב "בסוכות תשבו שבעת ימים" שצריך ישיבה בדירת עראי, ולמעלה מכ' צריך לעשותה דירת קבע. אמנם למטה מכ' שיכול לעשותה עראי אף אם עשאה קבע כשרה, דאין סברא לומר שהתורה פוסלת קבע, דבכלל קבע עראי, אלא כוונת התורה ששיעור גובהה היינו שיכולה לעמוד בצורה עראית.