Skip to content
הלימוד השבועי - רבי מאיר סנדר

תומר דבורה פרק ח': "נצח, הוד, יסוד" [א']

  • Vayeira
  • 5787
  • Hebrew
View printout

הקדמה:

אנחנו עוסקים כבר תקופה ארוכה בספה"ק "תומר דבורה" שחיבר המקובל האלוקי ר' משה קורדוברו זיע"א שכולו עוסק בהליכה שלנו בדרכי ה' יתברך, וכעת אנחנו מתחילים פרק חדש שהוא פרק ח' העוסק בהליכה שלנו בדרכי ה' יתברך במידות: "נצח, הוד, יסוד", ונלמד היום על ענין העזרה והכבוד ללומדי התורה, וכן על ענייני עזרה בלימוד התורה לתת ספרים ללומדים וכדו', וכעת נקדים לזה הקדמה כנהוג העוסקת בעניינים אלו ופרשת השבוע ויארצייטים של צדיקים החלים בימים אלו.

היום ט"ו חשון חל היארצייט של רבינו הקדוש ר' לייב בעל הייסורים זיע"א (נפטר בשנת תקצ"ז – לפני 190 שנה), הוא היה תלמידו המובהק של הגה"ק "בעל התניא" זיע"א, ועלה לא"י באחרית ימיו והתיישב בעיר צפת ושם מנוחתו כבוד [ודיברתי עליו היום בעיצומו של יום ההילולא שלו עם ידידי הבה"ח אלעזר ארצי שיחי' הגר בעיר צפת], לא ידוע עליו הרבה אך זאת ידוע שהיה עוסק בעבודת ה' כל ימיו, והיה הולך בדרכי ה' יתברך כמו שמדבר בספה"ק הזה בו אנחנו עוסקים, הייתי הרבה פעמים על ציונו הקדוש בבית העלמין העתיק בעיר צפת, ובאים אליו אנשים בכל ימות השנה ובכל פעם שהייתי שם אפילו בחום כבד הגיעו אליו אנשים, וראו אצלו ישועות גדולות, ולמרות שהוא נמצא מרוחק משאר הצדיקים בצלע אחר של ההר, והדרך אליו קשה, וכן מלבד זה שנסיעה לעיר צפת היא מירושלים דרך של כמה שעות, תמיד טרחו והגיעו אליו, וידוע, שלעם ישראל יש חוש הריח לדעת מי הוא צדיק, ולכן וודאי שהוא היה צדיק נשגב, זיע"א.

כמו"כ היום ט"ו חשון חל היארצייט של מרן הגאון ר' אברהם ישעיהו קרליץ זיע"א הידוע בכל תפוצות ישראל על שם ספרו "חזון איש" (נפטר בשנת תשי"ד – לפני 73 שנה), הוא ממש קשור למה שנלמד היום על הכבוד ללומדי תורה, לפי שמי כמוהו דאג לבני הישיבות וללומדי התורה לכבדם ולסייעם, וזה מלבד עמל התורה העצום שלו בעצמו! וכן הוא זיכה את בני התורה בספרים שזה עוד פרט שנלמד עליו היום, בחיבור ספרו הנשגב והמקיף: "חזון איש" הנלמד עד היום בכל תפוצות ישראל, וכאילו הוא חי בתוכנו עדיין למרות שעברו כל כך הרבה שנים מפטירתו, והתקיים בו דברי חז"ל (עי' בגמרא ברכות י"ח:): "צדיקים במיתתן קרואים חיים" = כי כשמזכירים היום את שמו זה נראה שהוא חי בתוכנו!, כמו"כ פשוט שהוא קשור לכל עניין הספר הזה שאנחנו עוסקים בו בהיותו הולך כל ימיו בדרכי ה' יתברך, יש דבר מבהיל שראיתי השבוע על מה שהוא מביא בהקדמה לספר "קובץ אגרות" שפעם באה אליו נשמה לתיקון, והביאו בשם אחיינו מרן הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל שזה היה נשמת אדם אחד שמינוהו תחת אביו לרב בעיר קוסובה בליטא וזה פגע באביו ונשמתו הגיע אל החזו"א לקבל תיקון, ומזה נלמד ג"כ לגבי מה שאנחנו לומדים היום על עניין הכבוד ללומדי התורה וכמה יש להיזהר בזה, זיע"א.

כמו"כ הלילה ט"ז חשון חל היארצייט של הגה"ק ר' עמרם חסידא זיע"א (נפטר בשנת תק"צ – לפני 197 שנה), הוא טמון ג"כ בבית העלמין העתיק בעיר צפת ליד ציוני רבותינו האריז"ל זיע"א ושאר קדושיו עמו, והייתי על ציונו פעמים רבות, כמו"כ טמון לידו נכדו הגה"ק בעל "משנה הלכות" מאונגוואר זיע"א [שעוד הכרתיו, ובניו האדמורי"ם מאונוואר שליט"א הם צאצאיו], הוא היה קדוש וטהור וחסיד גדול {ולכן קראו לו: "חסידא" ע"ש חסידותו ופרישותו, ומשפחתו הייתה: "רוזנבוים"}, הייתי במוצאי שב"ק השבוע בציון דוד המלך ע"ה וב"כותל המערבי" ועשו שם רבים עד חצות הלילה ואחריו קידוש לבנה, ונזכרתי מה שהיה עם רבינו במצווה זו שבגללה הסתובב העניין שהוא עלה מהונגריה לא"י עפ"י הוראת מרן ה"חתם סופר" זיע"א והמעשה שהיה הוא כך: רבינו עמד פעם בעירו בהונגריה וקידש את הלבנה יחד עם בני העיר, והנה, יצא לפתע גוי אחד שהיה שונא ישראל מובהק והוא לא יכול היה לסבול את זה שעומדים ליד ביתו יהודים, ואיים עליהם עם אקדח שהיה בידיו, ורבינו אמר: "איני יודע האם יש לכזה גוי זכות קיום"! ולמחרת הוא מת לפתע למרות שהיה בריא וחזק כשור הבר, ויהי לפלא, וכל בני העיר יהודים ולהבדיל גויים דיברו על זה ונעשה קידוש ה' גדול בעולם, אך מחמת זה התחילו השלטונות לרודפו והוא החליט שהוא יעלה לא"י, וכן הוא עשה, והיה גר בעיר צפת, וכנ"ל, עוד מסופר שלפני פטירתו הוא אמר שיש מקום ליד ציונו הצדיקים האריז"ל זיע"א וגוריו למרות שהוא היה שנים רבות אחריהם ולא חשבו שיש שם מקום, ובאמת כן היה, ולא עוד אלא שטמנו שם לפני כמה שנים את נכדו הנ"ל, וזה פלא, והוא קשור לספה"ק הנ"ל שאנחנו עוסקים בו כעת, לפי שכל ימיו הוא היה הולך בדרכי קונו ולכן הוא זכה למה שהוא זכה, זיע"א.

כמו"כ הלילה ט"ז חשון חל היארצייט של מרן הגאון ר' אלעזר מנחם מן שך זצוק"ל ר"י "פוניבז'" (נפטר בשנת תשס"ב – לפני 25 שנה), הוא ג"כ קשור לספה"ק הזה שבו אנחנו עוסקים כעת ולמה שאנחנו עוסקים היום, כיון שהיה כל ימיו דואג לעמלי התורה והסיר מעליהם גזרות קשות ורעות ודאג ללומדי התורה ולבני הישיבות, וכן הוא חיבר את הספר "אבי עזרי" על הרמב"ם וזיכה בו את הרבים לפי שלומדים בו עד היום, וזאת מלבד עמל התורה העצום שלו בעצמו, וידוע המעשה שבצעירותו שהיה בעיר וואבולניק שבליטא הוא כבר היה עמל בתורה בעמל רב יומם ולילה, והייתה לו רק חולצה אחת והוא היה מכבס אותה לכבוד שבת קודש וכיון שהוא היה רוצה ללמוד והוא לא יכול היה ללמוד בלי חולצה כיון שאין זה מכובד, הוא היה לובש את החולצה לאחר הכביסה בעודה רטובה והיה יושב בחוץ כדי לייבש אותה ותוך כדי כך היה לומד!, זיע"א.

כעת נאמר כמה דברים על עניין מה שנלמד היום בעניין כבוד התורה, והחזקת לומדי תורה, וספרים, ועוד: אמרו חז"ל על הפסוק (תהילים): "וצדקתו עומדת לעד" – "זה הכותב ספרים ומשאילן לאחרים", וזה מה שמדבר כאן רבינו זיע"א היום.

עוד ידוע מה שסיפרו לנו חז"ל על התנא הקדוש רבי חייא שהיה שוחט צבאים ומעבד את עורם והיה כותב עליהם תורה ומפיצם בעולם וכך הוא גרם שלא תשכח תורה מישראל, ואמרו עליו חז"ל: "גדולים מעשי חייא", וידוע מה ששואל מרן הגרא"מ שך זצוק"ל בעל ההילולא: מדוע היה צריך ר' חייא לשחוט את הצבאים ולעבדם, היה יכול לקחת קלף מוכן ולכתוב עליו? וביאר: הוא רצה לעשות את הכול לשמה וכך ילמדו הילדים את התורה מתוך קדושה בדבר שהוכן מראש לשם תורה! וזהו: "גדולים מעשי חייא".

וכן על עניין החזקת תורה ידוע מה שאמרים חז"ל על הפסוק: "שמח זבולון בצאתך ויששכר באהלך" שכיון שזבולון היה מחזיק את יששכר נקראת התורה של יששכר על שמו, וזה נקרא עד היום: "הסכם יששכר וזבולון".

וכן ידוע מה שמובא בספרים על מה שאמרו חז"ל: "שמעון אחי עזריה אומר", מדוע מנו את שמעון אחר אחיו? כי הוא היה תומך בו ולכן נקראת התורה על שמו.

וידוע מה שכתב רבינו ה"אור החיים" הקדוש זיע"א בספרו "ראשון לציון" שאדם שעושה הסכם יששכר וזבולון ומחזיק את לומדי התורה הרי שיש לשניהם שכרם משלם ואין יורד לו שכרו כלל! כי לה' יש שכר טוב לשלם לשניהם משלם, והוי כ"מדליק מנר לנר" שאין זה גורע מאומה מהנר הראשון.

וידוע מה שמובא בספרים שהמחזיק לומדי תורה מלמדים אותו בשמיים את התורה שהם למדו בזכותו! ויש על זה מעשה נורא מרבינו הגר"ח מוואלז'ין זיע"א שלא הבין את הסוגיה פעם אחת ונרדם והגיע אליו אחד שהיה תורם לישיבה בחלום וביאר לו הסוגיה, וכשהתפלא ר' חיים היכן הוא למד את זה? השיב לו שמי שמחזיק תורה מלמדים אותו בשמיים את תורתם! וכנ"ל.

וראיתי אתמול סיפור נפלא בגיליון "פנינים" לידידי הגאון ר' יוסף ברגר שליט"א מה שמסופר בספר עתיק שסיפר לו ר' צבי מלבוב זצוק"ל שהגאון ר' דוד מפדהייץ זצוק"ל בנו של הגה"ק בעל "קצות החושן" בעת שעסק בהדפסת ספרו של אביו "אבני מילואים" היה קשה לו להפיץ אותו בקהל חסידים כיון שהיה מתנגד וגם אביו היה כן, ופעם הוא דיבר על זה עם בעל אכסניה חסיד והוא יעץ לו לנסוע עם הספר אל הרה"ק ה"קוז'ניצער מגיד" זיע"א שיכתוב לו כתב המלצה על הספר וכך יקנוהו החסידים, והוא ביקשו שיזכירו לפניו לברכו שיהיה לו ילדים, וכן עשה ר' דוד, וכשהגיע לפני הגה"ק כתב לו כתב המלצה ואף קנה את הספר ומיד קנוהו החסידים הרבה, והוא שכח את ההבטחה שלו לבקש ברכה לבעל האכסניה לבנים, והוא חזר שנית לגה"ק שאמר לו: "היכן כתוב שמו של המלאך הממונה על ההיריון"? ואמר לו ר' דוד: "מובא בגמרא נדה (ט"ז) ששמו הוא לילה, שזה בגימ': ע"ה"! ויען הגה"ק ויאמר: "כבודו דורש מלילה ואני ידרוש מיום שכתוב בתורה (בפרשה הקודמת לך לך): "הנך הרה וילדת בן", "הנך" בגימ': ע"ה", וברכו ונולד לו בן, וזה קשור גם לפרשת השבוע, וגם לזיכוי הרבים בספרים.

וכעת נקרא לשונו של רבינו זיע"א:

פֶּרֶק ח

הֵיאַך יַרְגִּיל הָאָדָם עַצְמוֹ בְּמִדּוֹת נֶצַח הוֹד יְסוֹד

[תִּקּוּנֵי הַנֵצַח וְהַהוֹד בִּכְלָלוּת]

וְאוּלָם בְּתִקּוּנֵי הַנֵצַח וְהַהוֹד, קְצָתָם מְשֻׁתָּפִים לִשְׁנֵיהֶם וּקְצָתָם מְיֻחָדִים כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ.
וְהִנֵּה רִאשׁוֹנָה צָרִיךְ לְסַיֵּעַ לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה וּלְהַחֲזִיקָם אִם בִּמָמוֹנוֹ אוֹ בְּמַעֲשֵׂהוּ לְהַזְמִין לָהֶם צָרְכֵי שִׁמּוּשׁ וְהַזְמָנַת מָזוֹן וַהֲפָקַת כָּל רְצוֹנָם שֶׁלֹּא יִתְבַּטְּלוּ מִדִּבְרֵי תוֹרָה וּלְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְגַנּוֹת תַּלְמוּדָם שֶׁלֹּא יִתְרַפּוּ מֵעֵסֶק הַתּוֹרָה, אֶלָּא לְכַבְּדָם וּלְהַלֵּל מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים כְּדֵי שֶׁיִּתְחַזְּקוּ בַּעֲבוֹדָה, וּלְהַזְמִין לָהֶם סְפָרִים צֹרֶךְ עִסְקָם וּבֵית מִדְרָשׁ, וְכָל כַּיּוֹצֵא, שֶׁהוּא חִזּוּק וְסַעַד לְעוֹסְקֵי הַתּוֹרָה. הַכֹּל תָּלוּי בִּשְׁתֵּי מִדּוֹת הַלָּלוּ כָּל אֶחָד כְּפִי כֹּחוֹ הַמְעַט הוּא אִם רָב. סוֹף דָּבָר כָּל מַה שֶׁיַּרְבֶּה בָּזֶה לְכַבֵּד הַתּוֹרָה וּלְהַחֲזִיק בְּדִבּוּר בְּגוּפוֹ וּבִמָמוֹנוֹ וּלְעוֹרֵר לֵב הַבְּרִיּוֹת אֶל הַתּוֹרָה שֶׁיִּתְחַזְּקוּ בָּהּ, הַכֹּל נֶאֱחָז וְנִשְׁרָשׁ בִּשְׁתֵּי סְפִירוֹת אֵלֶּה, מִפְּנֵי שֶׁהֵם נִקְרָאִים מַחֲזִיקִים בָּהּ וְתוֹמְכֶיהָ.

עוֹד צָרִיךְ הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שֶׁיִּלְמַד מִכָּל אָדָם כְּדִכְתִיב (תהִלִּים קיט, צט): "מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי", כִּי אֵין הַתּוֹרָה מִשְׁתַּלֶּמֶת אֵצֶל רַב אֶחָד, וְכֵיוָן שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה תַּלְמִיד לַכֹּל זוֹכֶה לִהְיוֹת מֶרְכָּבָה אֶל נֶצַח וָהוֹד לִמּוּדֵי ה' וְהַמַּשְׁפִּיעַ אֵלָיו תּוֹרָה הוּא בְּמַדְרֵגַת תִּפְאֶרֶת. וַהֲרֵי בִּהְיוֹתוֹ יוֹשֵׁב וְלוֹמֵד זוֹכֶה אֶל הַתִּפְאֶרֶת שֶׁיַּשְׁפִּיעַ בְּנֶצַח וָהוֹד וְהוּא בְּמַדְרֵגָתָם מַמָּשׁ.

ונבאר:
רבינו זיע"א אומר כאן שיש לאדם לכבד לומדי תורה וזה בין בממון, בין במעשה, בין בכבוד וק"ו שלא לבזות אותם, וכן לתת להם מזונות וכדו', ולתת להם ספרים, ובזה הוא הולך בדרכי קונו, כללו של דבר: יש לכבד לומדי תורה הרבה.

ייתן ה' שנזכה לכל הברכות ברוחניות "ישועות מקיפות" לכלל ולפרט, אמן!

הוספות לגיליון "תומר דבורה" הקודם (49) ממורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א שאמר לי בליל ש"ק לך לך תשפ"ז:
הדברים נפלאים ביותר! ויש לי להוסיף:
א. לגבי הקושיה על דור ההפלגה למה בלבלם ה' הרי הוא שמח באחדותם? י"ל עוד, כי הם השתמשו בכלי הזה של האחדות לרעה ולכן לא הרגם אך הפרידם.
ב. בעניין הווארט על "אסף ה' את חרפתי" – זה ידוע בשם מרן הגר"ח שמואלביץ זצוק"ל.
ג. בעניין הווארט על שם שהזדרז במצווה וזכה לבגד של ציצית – יש לדקדק לשון רש"י: שהתאמץ יותר, ולא שהזדרז.