קשה לי על הכפל "ה' יראה", וחזר לומר "בהר ה' יראה".
ואפשר לומר, בהא דאיתא בפרק ה' דשבת , דשמואל אמר תמה זכות אבות. ואמרינן התם, מאימתי תמה זכות אבות, שמואל אמר מימי חזאל, שנאמר "וחזאל מלך ארם לחץ את ישראל כל ימי יהואחז", וכתיב "ויחן ה' אותם וירחמם ויפן אליהם למען בריתו את אברהם יצחק ויעקב ולא אבה השחיתם ולא השליכם מעל פניו עד עתה".
ופירש רש"י ז"ל , דדייק לה מתיבת "עד עתה" דמשמע ולא אחר. וכתב עוד שם, דעל ידי רחמים הוזכרה להם, יע"ש.
ור"ל, דהא דאמרינן תמה זכות אבות, היינו דוקא מאליה לא תועיל, אבל ע"י בקשת רחמים מועלת לעולם. והתוס' כתבו בשם ר"י, דלצדיקים לעולם לא תמה, ושמואל לא איירי אלא ברשעים, ור' יוחנן דאמר תחון זכות אבות, מיירי בצדיקים ולא פליגי, יע"ש.
ולפי פירוש רש"י ז"ל, תתפרש תיבת "אשר" כאן כמו 'אם', כהך דכתיב "אשר נשיא יחטא", ותרגם המתרגם 'אם רבא ייחוב'. ור"ל, "ויקרא אברהם ה' יראה" ר"ל שלעולם יראה ולא תתום זכות אבות, ואי לא אסתייעא מלתא והחטא גבר ותמה זכות אבות, מ"מ "אם יאמר היום" ר"ל שיזכרו היום הזה בתפלה ובקשה, אז מובטחים הם "בהר ה' יראה" וירצה, דע"י רחמים אין לה ביטול.
ולפי פירוש ר"י שכתבו התוס', יש לפרש כן, דקרא תנא והדר מפרש, ור"ל "השם יראה" - לעולם תחון זכות אבות, וחִזק ופירש אברהם אבינו את דבריו ואמר "אשר יאמר היום", מה שנאמר היום הזה שהשם יראה לעולם, הוא דוקא לאותו איש המיוחד בדורו, ש"בהר ה' יראה" שהוא הצדיק העומד לשרת במקום קדשו, ושמה יראה ולא יפנה דרך כרמים, לאיש אשר אלה לו אני אומר "ה' יראה" - לעולם, דלצדיקים לא תמה, כדאמר ר' יוחנן תחון זכות אבות לצדיקים.
הגאון רבי יהודה עייאש זצ"ל, מח"ס שו"ת בית יהודה ושא"ס, אב"ד אלג'יר וירושלים .
כת"י הגאון רבי יהודה עייאש זצ"ל מח"ס שו"ת בית יהודה ושא"ס