וַיִּתְמַהְמ֓ה ּ |

וַיִּתְמַהְמָהּ | (שלשלת) וַיַּחֲזִיקוּ הָאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ וּבְיַד אִשְׁתּוֹ וּבְיַד שְׁתֵּי בְנֹתָיו בְּחֶמְלַת יְדֹוָד עָלָיו וַיֹּצִאֻהוּ וַיַּנִּחֻהוּ מִחוּץ לָעִיר: (בראשית יט, טז)

פירושים רבים ניתנו לטעם השלשלת כאן, והבאנום ממוינים לסוגיהם.

פחד ובהלה

◆ רעדה ופחד

רבי נתנאל בן ישעיה, מסביריב: הטעם הזה נקרא מרעם ונקרא שלשלת... , וענינו שבאה לו רעדה ופחד בגופו שמא יקרה לו משהו.

◆ פחד מהעונש

רבי שמעון בן צמח דוראן, מסביריג: השלשלת שעל ויתמהמה ועל וימאן להורות הבהלה והפחד מהעונש.

יב מאור האפלה, [נור אלצ'לאם], רבי נתנאל בן ישעיה (ה'פט ליצירה), תרגם רבי יוסף קאפח, ירושלים תשיז, עמ' צז
יג מגן אבות, רבי שמעון בן צמח דוראן, מכון הכתב ירושלים תשסז עמ' 387

חזרה ואריכות רמוז בצורת הטעם ובמנגינתו

◆ לוט שהה זמן מרובה

רבי זאב וולף טעננענבוים מבאריד שלוט שהה זמן מרובה:
היות שלא נדע כוונת... "ויתמהמה" האם שהה זמן הרבה או מועט, לכן באה הנגינה שלשלת להאריך ולמשוך התיבה, מזה נדע שהכוונה ששהה הרבה.

◆ לוט התעכב

רבי שלמה הכהן מבארטו שלוט התעכב יותר מידי:
וידוע כי בנגינות טעם שלשלת צריך לשלשל ולמשוך את התיבה ג' פעמים, כדי לרמז שהתמהמה יותר מדאי. כי המלאך אמר לו שיקח את אשתו ואת שתי בנותיו הנמצאות, והיינו שיתמהמה בשביל ב' דברים אלו בלבד והוא התמהמה כדי להציל את ממונו.טז

◆ לוט התעכב במידה יתירה

רבי דוד כוכב מבאר שלוט התעכב במידה יתירה:
במסכת ברכות (דף לד עא) נאמר:
תנו רבנן: העובר לפני התיבה - צריך לסרב, ואם אינו מסרב - דומה לתבשיל שאין בו מלח, ואם מסרב יותר מדאי - דומה לתבשיל שהקדיחתו מלח. כיצד הוא עושה - פעם ראשונה יסרב, שניה מהבהב, שלישית - פושט את רגליו ויורד.
סירוב זמני מתוך דרך ארץ אינו צריך לחזור על עצמו שלוש פעמים.
המלאכים האיצו בלוט שוב ושוב, אך אחר שהתמהמה שלוש פעמים נתברר שהוא שוהה יתר על המידה והוצרכו להוציאו בידם. לכן וַיִּתְמַהְמָהּ מוטעם בשלשלת שנגינתה עולה ויורדת שלוש פעמים.

יד רחובות הנהר, רבי זאב וולף טעננענבוים, אב"ד ווערפליט, אונגוואר תרכד
טו שו"ת בנין שלמה חלק א', רבי שלמה הכהן, מו"ץ וילנא, ירושלים תשנב, עמ' יד
טז ראה לקמן שגם מסביר כרמז לג' דברים.

◆ תמהון

רבי חיים אלתר פאנעט מבאריז כרמז לתמהון:
הנגינה שלשלת עפ"י מה דאיתא במדרש תמהון אחר תמהוןיח.

◆ חזרה בהפצרות המלאכים

רבי אברהם יצחק קאהן מבאריט לפי המנגינה, שהיתה חזרה בהפצרות המלאכים, ורואה כאן את סכנת הליצנות:
תיבת ויתמהמה נקוד שלשלת שנקרא בשלש תנועות רומז בזה שהגם שהמלאכים זרזו אותו כמה פעמים שיצא היה מתמהמה כדי להציל את ממונו (עיין בספר דברי יחזקאל פרשת וישב על פסוק וימאן).
לכאורה יפלא מאד שהרי בתחילה יצא לוט בעצמו לדבר אל חתניו שיצאו מן המקום ועל ויצא לוט נקוד קדמא ואזלא רומז שהלך בזריזות ופתאום בשעה קצרה נתהפכה דעתו עד שגם כשזרזו אותו כמה פעמים נתעצל לצאת עד שהמלאכים החזיקו בידו והוציאוהו מחוץ לעיר.
ויתבאר על פי מה שמובא בספר תפלה למשה פרשת ויצא בשם רבי מנחם מנדל מרימאנוב שהראה דרך חלון ואמר בזה הלשון:
רואים אתם שזה שמים? עם ליצנות יכולים להכחיש שזה אינו שמים !
מבואר בזה שכח הליצנות מקרר את האמונה ומביא לידי כפירה רח"ל ולכן לאחר שחתניו התלוצצו ממנו כמו שכתוב "ויהי כמצחק בעיני חתניו" השפיעו עליו בכח לצנותם התקררות באמונה עד שכבר היה מתרשל ומתמהמה לצאת.

יז תפוחי חיים על טעמי המקרא, רבי חיים אלתר פאנעט מקרלסבורג ואב"ד רמת אביב, ירושלים תשנט
יח ראה ילקוט שמעוני בראשית רמז פד: ויתמהמה תמהון אחר תמהון אמר במה אברר בכסף וזהב באבנים טובות ומרגליות הדא הוא דכתיב עושר שמור לבעליו לרעתו .
יט דברי אמונה, על התורה ומועדים, מהד"ת, רבי אברהם יצחק קאהן, אדמו"ר תולדות אהרן, ירושלים תשמח, דף יח עב

קושי, היסוס והתלבטות

◆ השלשלת מבטאת את תנועת לוט

רבי יוסף אבן כספי, מסבירכ שהשלשלת מבטאת את תנועת לוט:
ויתמהמה ראה הפלגת אנשי כנסת הגדולה כי שמו טעם שלשלת במלת ויתמהמה..., שכל עצמם היה לחקות בדבור ובכתב מה שנמצא חוץ לנפש, ואין ספק שזה היה עושה תנועה מעוותת פעם לפנים ופעם לאחור, ולכן שמו עליו שלשלת שכן ענינה בצורתה. וזאת המלה מצד עצמה מורה על כמו זה כי היא כפל "מה" כא.

◆ בלבול

גם רבי שלמה ן' פרחון, מסבירכב שהשלשלת מבטאת בלבול:
"ואנו יש לנו ענינים אחרים בלשוננו שיבין הקורא את התמהא, ואת הגערה, ואת התחנה, ואת הבלבול ואת השאלה וכל דבר. השאלה: " היש ה' בקרבנו אם אין(שמות יז, ז)" הבלבול: ויתמהמה בטעם שלו, התחנה למה תעשה כה לעבדיך (שמות ה), ואת הגערה ההוא אמר ולא יעשה(במדבר, כג) וכן כולם מן הטעם שלהם תבין כאילו הנביא כנגדך מדבר לך פנים בפנים "

◆ לא היה ברצון אלא בשלשלאות ברזל

רבי שמואל מרגליות יפה שלעזינגער מסבירכג ששלשלת מרמז שלא היה ברצון אלא בשלשלאות ברזל.
שלשלת מרמז שהענין לא היה ברצון ובחשקת הנפש, אדרבה, כבשלשלאות של ברזל היו צריכים להכריח את עצמם.
ויתמהמה - לוט התמהמה כי היה לכאורה קשה לו פרידתו מממונו ומאהליו, ובחזקת היד הוציאו אותו המלאכים מסדום.

כ משנה כסף חלק ב, רבי יוסף אבן כספי, מהד' לאסט, קראקא תרסו
כא ראה אבן עזרא האומר שאין השרש "מה". אך אפשר שכוונת רבי יוסף אבן כספי שהמלה "מה" מופיעה פעמיים, גם אם אין זה השרש.
כב מחברת הערוך, רבי שלמה ן' פרחון, פרעסבורג תר"ד, חלק הדקדוק דף ה עא
כג "ג' נקודות נפלאות", רבי שמואל מרגליות יפה שלעזינגער, אב"ד זלאטע - מארוואצע, פני הנשר, עורך: אברהם יהודה שווארץ, טירנוי, שנה ו' תרצ"ח, סימן כז

שלשלת הדורות הבאים

◆ לוט ואשתו סברו שיינצלו בזכות שלשלת הדורות שתצא מהם

רבי יעקב לורברבוים מליסא מבארכד שלוט ואשתו סברו שיינצלו בזכות שלשלת הדורות שתצא מהם:
אין מדרך האדם החרד להציל נפשו להתמהמה במקום סכנה, אך הסיבה היא כפי שפרש רש"י בענין קרח,
"קרח שפקח היה מה ראה לשטות זו?" ותירץ שראה שלשלת גדולי יוצאה ממנו וכו' וזה הי ג"כ בלוט מחמת שראה שעתידה לצאת ממנו שלשלת גדולה שתי פרדות טובות רות המואביה ונעמה העמונית ומלכות בית דוד.
לכן אמר לו המלאך "אל תבט אחריך", כלומר לא תסמוך על מה שעתיד לצאת ממך אל תט לזה ופן תספה וכו'
ולפי זה מובנת הלשון שפרש"י "ותבט אשתו מאחריו, מאחריו של לוט " היינו שראתה מה שיצא אחריו של לוט וסברה שממנה יהיה ובזה סמכה עצמה באיזו התמהמות ולכך ותהי נציב מלחכה.

כד נחלת יעקב, רבי יעקב לורברבוים, לעמבערג תרמז, דף יג עא . ענין שלשלת הדורות מוזכר בספרים שונים. מהם: רבי יצחק יהודה טראנק, מקוטנא, מקרא מפורש, פיעטרקוב תרצו, וכן רבי אברהם צבי גינצלער הי"ד, דומ"ץ הומנא, יצב אברהם על התורה ומועדים, תשעד פרשת צו. וכן גם רבי יוסף חיים מאסקאוויטש, אדמו"ר משאץ, פני יוסף, ברוקלין תשס"ט המסביר שהטעם רומז שלוט ניצל בשכר השלשלת שיוצאה ממנו היינו רות ודוד כארז"ל (מד"ר כאן) מצאתי דוד עבדי היכן מצאתיו בסדום. וראה בהמשך הפסוק מה שהובא מספר "מאזני צדק", שכתב בעקבות הספר "פנים יפות". וכן מה שהובא מפרי חיים, רבי חיים יעקב ספרין, אדמו"ר מקומרנא, ירושלים תשנז
כה רבי יעקב קטינא, אב"ד חוסט, בספרו קרבן העני החדש, לעמבערג תרמב, דף ח עא, כותב באופן דומה, ומוסיף: "ואין להקשות, הא ממנה יצאו הבנות כבר תירץ בזוהר כי עד שלא ליקט אדם מן התאנה חס על האילן, אבל מיד שילקט התאנים אינו חס... ולכן עמון ומואב קודם שנולדו הב' פרידות נאמר "אל תתגר בם מלחמה" אבל אח"כ הכם דוד ומדד אותם למיתה. "רבי שמואל חיים גוטמאנן, רו"מ בודאפעסט, בקובץ פני הנשר יא, ג תש"ג עמ' נח, מוסיף שמל"ח ראשי תבות מ'לך ח'י ל'עד והוא דוד המלך החי וקים לעד [שיצא מהם].

◆ המלאכים האיצו בלוט כדי שתצא ממנו שלשלת הדורות

רבי יצחק שרגא גראס, מצייןכו ג"כ את שלשלת הדורות, ואומר שהמלאכים האיצו בלוט כדי שתצא ממנו שלשלת זו:
ויתמהמה - מלוט ובנותיו עתידה לצאת רות שממנה מלכות בית דוד, ונעמה העמונית אשת שלמה המלך ואמו של רחבעם שיצאו ממנה חזקיה אסא ויהושפט צדיקים גמורים כמו כן ישעיה הנביא מבני בניה היה (רש"י יבמות ס"ג) המלאכים האיצו בו בלוט לעזוב את סדום בטרם הפיכתם את העיר משוםששלשלת עתידה לצאת הימנו מפני הדורות העתידים.

המספר שלוש

פירושים ורמזים רבים ניתלו בשלשלת כרומזת בשמה, בצורתה ובמנגינתה למספר שלוש.

◆ לוט התעכב בשביל שלשה דברים: משפחתו וממונו

רבי שלמה הכהן מבארכז שלוט התעכב בשביל שלשה דברים:
וידוע כי בנגינות טעם שלשלת צריך לשלשל ולמשוך את התיבה ג' פעמים, כדי לרמז שהתמהמה יותר מדאי. כי המלאך אמר לו שיקח את אשתו ואת שתי בנותיו הנמצאות, והיינו שיתמהמה בשביל ב' דברים אלו בלבד והוא התמהמה כדי להציל את ממונו וכמו שפרש"י ולזה לא היה רשאי דגם צדיקים של אנשי עיר הנידחת יוצאין ערומין וממונם אבד. לכן נקוד שלשלת לרמז דהתמהמה בשביל שלשה דברים.

כו חיים שיש בהם, חלק שני, רבי יצחק שרגא גראס, ברוקלין תשעג, עמ' קעז
כז שו"ת בנין שלמה חלק א', רבי שלמה הכהן, מו"ץ וילנא, ירושלים תשנב, עמ' יד

◆ לוט התעכב בשביל שלשה דברים: צאן ובקר ואוהלים

רבי אלטר שפירא מבארכח שלוט התעכב בשביל שלשה דברים:
הנה בפרשה לך נאמר (בראשית יג, ה): "וגם ללוט ההולך עם אברם היה צאן ובקר ואהלים", ויש לומד דלוט התעכב שם עד שימכור את השלשה דברים האלו היינו צאן ובקר ואוהלים, ועל זה כיון הטעם בהשלשלת.

◆ לוט התעכב בשביל שלשה חלקי רכושו

פירוש נוסף של רבי אלטר שפירא מבארכט שלוט התעכב בשביל שלשה חלקי רכושו:
לפי מה שפירש"י כדי להציל את ממונו עיי"ש. והנה איתא במסכת בבא מציעא בפ"ג (דף מב עא) לעולם ישליש אדם מעותיו שליש בפרקמטיא ושליש בקרקע ושליש תחת ידו עיי"ש א"כ יש לומר דלכך נתעכב לוט שם כי רצה להציל את ממונו מהשלשה מקומות הנ"ל וע"ז כיוון הטעם בהשלשלת.

◆ לוט התעכב בשביל שלשה אנשי ביתו

רבי אברהם שפירא מבארל שלוט התעכב בשביל שלשה אנשי ביתו:
ויתמהמה הנגינה שלשלת לשון שלשה שהתמהמה לוט בשביל שלשה אנשי ביתו, אשתו ושתי בנותיו, שלא האמינו לדברי המלאכים ולא רצו לעזוב עיר מולדתם. ולכן "ויחזיקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנותיו", משכו אותם מסדום בכח.

◆ לוט התעכב בשביל שלשה: ממונו, תפילה וחתניו

כח בית יהודה על התורה, רבי אלטר שפירא, אב"ד וויקנא וטשערנאוויץ, טשערנאוויץ תרצד עמ' י
כט שם משמעון, רבי אלטר שפירא, אב"ד וויקנא וטשערנאוויץ, תל אביב תשסז, עמ' כב
ל חסד לאברהם, רבי אברהם שפירא, אב"ד בנילב, ווראנוב נ' ט' תרצח