ואין עושים אותו עיבור בין ב' עיירות אף אם אין בינו

לעיירות יותר מע' אמה ושיריים (דאם יש בו ד' על ד' הוא מצרפם לעיר אחת למנות אלפים אמה מחוצה להם), ולא דמי לבורגנין (-צריף של שומרי פירות או של ציידי עופות), דחזו למילתייהו ללינת לילה אחד, אבל הוא אינו ראוי לדירה קבועה.

ואין האחים והשותפים חולקים בו. והיינו דהנה באחים שחלקו חצר עם כמה בתים ואחד לקח ג' בתים קטנים והשני לקח בית גדול, לרב הונא מחלקים את החצר לפי הבתים ומקבל אחד ג' רבעים והשני רביע, מפני שהחצר מיועדת לכניסה ויציאה, ולהכנסת משאות ולפורקם לפני פתחי הבתים, ולרב חסדא מקבלים לכל פתח ד' אמות כנגד הפתח לפי רוחב הפתח, ושאר החצר מתחלקת בשווה. ובאופן זה בית שאין בו ד' על ד' לא חשיב בית לענין חלוקת החצר בין לרב הונא בין לרב חסדא, משום דלמיסתר קאי. ולענין חלוקה, בחצר קטנה אין חולקים אין יכולין לכוף זה את זה לחלוק עד שיהא בה ד' אמות לכל אחד.

הגמ' אומרת שהדינים הנ"ל הם גם לרבנן שמכשירים סוכה בפחות מד' על ד', דשאני סוכה דדירת עראי בעינן ולא בית.