I. Chapter 6 page 20, lines 7-17.
ןכו לכ םי ר ו בדה לכו ת ו בשחמה רשא אל הל' המה ונוצרלו ותדובעלו ו הזש יפ' ן ו של ארטס ארחא יפ' דצ רחא ו נ י אש דצ השו דקה דצו השו דקה ו נ יא אלא הארשה הכשמהו ו תשו דקמ לש בקה"ה ן יאו בקה"ה הרוש אלא לע רבד ל טבש ו לצא בתי' ן יב לע ו פב שממ ם י כאלמכ םי נ ו י לע ן יב חכב לככ שיא לארשי הטמל ו ח כ בש תו י הל לטב שממ יבגל בקה"ה תר י סמב ושפנ לע תשו דק ה'. ןכלו ו רמא זר"ל י פ אש' דחא בשו יש קסועו הר ו תב ה נ י כש ה י ו רש וכ' לכו יב הרשע את נ י כש א י רש םל ו על לבא לכ המ ו נ י אש לטב ו לצא תי' אלא אוה רבד דרפנ י נ פב ו מצע ו נ יא לבקמ תו יח ו תשו דקמ לש בקה"ה.
Translation: So, too, are all utterances and thoughts which are not directed towards G-d and His will and service. For this is the meaning of sitra achra — "the other side," i.e. not the side of holiness. For the holy side is nothing but the indwelling and extension of the holiness of the Holy One, blessed be He, and He dwells only on such a thing that abnegates itself completely to Him, either actually, as in the case of the angels above, or potentially, as in the case of every Jew down below, having the capacity to abnegate himself completely to the Holy One, blessed be He, through martyrdom for the sanctification of G-d. That is why our Sages have said that "Even when a single individual sits and engages in the Torah the Shechinah rests on him' and "On each [gathering of] ten Jews the Shechinah rests" always. However, that which does not surrender itself to G-d, but is a separate thing by itself, does not receive its vitality [from the holiness of the Holy One, blessed be He].
II. Page 19, lines 1-4.
ומע תדחאתמו ו לכשב תספתנש דע ו לכש ן ו י עב בט י ה הדמו לש םדאה שפ נב התגשהו הרותה תע י ד י ב ךכ ותרותו ותמכחב שבולמה אוה ךורב ףוס ן יא םי יחה י יחמ הברקב םי יחו שפנל ן ו זמ השענ םידחאל ו יהו הב רקבש.
Translation: so, too, it is with the knowledge of the Torah and its comprehension by the soul of the person who studies it well, with a concentration of his intellect, until the Torah is absorbed by his intellect and is united with it and they become one. This becomes nourishment for the soul, and its inner life from the Giver of life, the blessed En Sof, Who is clothed in His wisdom and in His Torah that are [absorbed] in it [the soul].
III. Page 14, line 5-10.
לכ בבוסו ן ימלע לכ אלממ אוה ךיא 'ה תלודגב דאמ קימעמו ןנובתמשכ תלכשמה שפנבש לכשה יכ ן ימלע ותלודגמ ששובתהלו אריל ותבשחמו וחומב תוממורה תארי תדמ הררועתנו הדלונ בישח אלכ הימק אלוכו ובלב 'ה דחפו תילכתו ףוס הל ן יאש 'תי.
Translation: For when the intellect in the rational soul deeply contemplates and immerses itself exceedingly in the greatness of G-d, how He fills all worlds and encompasses all worlds, and in the presence of Whom everything is considered as nothing— there will be born and aroused in his mind and thought the emotion of awe for the Divine Majesty, to fear and be humble before His blessed greatness, which is without end or limit, and to have the dread of G-d in his heart.
