Skip to content
דבר מלכות לילדים

נקודות למדריך

  • Vayeitzei
  • 5787
  • Hebrew
View printout

> 1. שאלה לדיון: למה, באמת? למה כל תכלית היא בעבודה בעולם למטה ולא כשהנשמה לומדת תורה למעלה? (נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים).

> 2. חשוב לחדד: המטרה בכך שירדנו לעולם לברר אותו, זה לא רק כדי לרדת למטה, אלא כדי לחבר בין למעלה ולמטה. רוחניות וגשמיות. ולכן – העבודה הרוחנית לבד מספיקה, וגם העבודה הגשמית לבד לא מספיקה, חייבים לחבר בין השניים.

> 3. סיפור: מעשה במלמד חסיד, עני מרוד, שהיה צריך לחתן את בנותיו וכדי להשיג כסף לנדוניה, נסע אל אחיו העשיר שהתגורר במדינה רחוקה, ולא ממש היה חסיד. העשיר התרגש לראות את אחיו והחל לערוך לו סיור בטירתו המפוארת, להתפאר ולהתגאות קצת בעושרו הרב לפני שהוא תורם את הכסף. לאחר הסיור שאל את אחיו: "מה אתה אומר על ביתי המפואר?" ענה האח העני, שכבר היה קצר רוח: "למען האמת, קשה לי להבין איך אתה מצליח לחלק חדרים רבים כל כך – חדר עבור הלימוד, חדר עבור התפילה, עבור האורחים, עבור האכילה והשינה... לי יש חדר אחד קטן בבית ובתוכו יש הכל – גם הלימוד והתפילה, גם האוכל וגם האורחים, גם אני וגם הקב"ה"...

סיפור זה מספר אד"ש ומלמד מכך, שיהודי צריך שלא לחלק בין עבודת ה' לבין הצרכים הפרטיים, אלא כל החיים היומיומיים חדורים בקדושה ואלוקות, 'באותו חדר' עם הגשמיות.

> 4. דוגמאות נוספות: דוגמאות המובאות בשיחה בהקשר של חיבור גשמיות ורוחניות אצל אדמו"ר האמצעי, להרחבה: פתגמו "שאברכים יבינו ב'כתר' כמו בחמשת האצבעות, שיהיה לו מכך סיפוק" (ממש כמו שאנחנו מביטים על האצבעות שלנו כך 'נחיה' את הענינים המבוארים בחסידות. נראה אלוקות בפשטות). ופתגמו "שכאשר שני אברכים נפגשים בשוק ידברו חסידות" (ניתן לצייר לילדים את המראה של שני אברכים הנפגשים בשוק – באמצע קניות, עסקים, והשוואת מחירים, ובמקום לשאול 'מה המצב בפרנסה' ו'מה כדאי לקנות' מתחילים לדבר דווקא שם (לא רק בבית כנסת בהתוועדות וכד'), על 'מה שהרבי אומר'... כי עם זה חיים כל היום, גם בזמן העסק בעניינים הגשמיים. דוגמא מצויינת לדרישה מאיתנו, איך אנחנו צריכים לחיות, בחיבור גשמיות ורוחניות).

> 5. חשוב לחדד: מהי המעלה בכך שלימוד החסידות חודר לנו בשכל, ולא נשאר רק בחוץ כמו מצוה גשמית? שבכך ישנו חיבור יותר מושלם בין הגשמיות לרוחניות. שזו המטרה שעליה לומדים כל השיחה.

> 6. חשוב לחדד: איך אפשר 'לפקוח את העיניים'. יש לנו כבר המון דברים, הגאולה כאן, אבל כאשר העיניים סגורות – אי אפשר לראות מה קורה. לפקוח עיניים, משמעותו להתחיל לראות את מה שקורה – וזאת אפשר לראות על ידי לימוד החסידות, כי החסידות מגלה לנו את האמת האלוקית של כל דבר, ואז נוכל לראות את האמת שהגאולה כאן. ובמיוחד כשלמד בעניני גאולה ומשיח, שמגלים לנו איפה אנחנו נמצאים.

הנקודה העיקרית לסיכום:

המעלה אצל אדמו"ר האמצעי הייתה שהוא חיבר את הרוחניות לגשמיות, הגוף הגשמי שלו היה חי מחסידות. זוהי העבודה של כל יהודי – לחבר את הרוחניות והחסידות לחיים הגשמיים שלו. כעת, מודיע הרבי, הגשמיות והרוחניות מחוברים וצריכים רק לפקוח את העיניים ולראות זאת (ע"י לימוד חסידות וגאולה ומשיח).

More in this printout

View the whole printout