דבר מופלא ראו אצל רבינו זיע"א בצימאונו היוקד לדברי תורה, וממש קיים בגופו את משל חז"ל (ב"ר פצ"ז) מה דגים הללו גדלין במים כיון שיורדת טיפה אחת מלמעלה מקבלין אותה בצימאון כמי שלא טעמו טעם מים מימיהון, כך הן ישראל גדלין במים בתורה כיון שהן שומעין דבר חדש מן התורה הן מקבלין אותו בצימאון כמי שלא שמעו דבר תורה מימיהון, ובהגיעו לשמחות אף שכל העת היה כל שיחו ושיגו בד"ת, מ"מ משהיה החתן או הדרשן פותח בד"ת היה פניו נדרכים בשקיקה עזה לשמוע את הדברים, וכל שמחה שרבינו היה אמור להשתתף בה, ידע חתן הבר־מצוה כי עליו להתכונן כראוי כי יצטרך להרצות דברים לפני רבינו, וכמה חידושים חידש רבינו בענייני ביטול תורה, שהם עצמם מלהיבים להתמדת התורה ואציין קצת מהם בע"ה.
רבינו זצללה"ה חידש שדין שכר פסיעות לא נאמר לגבי אנשים לומדי תורה אלא רק לגבי נשים, שהרי האיש מצווה על ת"ת וא"כ אינו יכול להרבות בפסיעות שהרי בזמן זה מתבטל מת"ת, ובשלמא קיום המצווה עצמה הרי דוחה ת"ת, וכל שישנו בעשיה ישנו בלמידה (יבמות קט ב'), אבל פעולות שאינם עוסקות בעצם קיום המצווה כמו הליכה לקיום המצווה אין דוחה ת"ת, והוכיח דבריו מהגמ' סוטה (כ"ב א') אמר רבי יוחנן למדנו וכו' דההיא אלמנה דהואי בי כנישתא בשיבבותה כל יומא הות אתיא ומצלה בי מדרשיה דר' יוחנן אמר לה בתי לא בית הכנסת בשיבבותך אמרה ליה רבי ולא שכר פסיעות יש לי קיבול שכר מאלמנה.
אמנם המ"א (סי' צ' סקכ"ב) הביא את הדין של שכר פסיעות מהגמ' בבא מציעא (ק"ז א') ששם מיירי לגבי איש שנחלקו שם בברכת ברוך אתה בעיר שרב פירש שיהא ביתך סמוך לבית הכנסת [ובס' שמחת מרדכי (עמ' שנ"ו) שאל מרבינו הרי מאבד שכר פסיעות וא"כ מה הברכה בזה? תשובה: משום ביטול תורה]. ור' יוחנן פי' שיהא בית הכיסא סמוך לשולחנך אבל בית הכנסת לא ורבי יוחנן לטעמיה דאמר שכר פסיעות יש. ונשאל רבינו שא"כ חזינן שיש גם באיש שכר פסיעות, והשיב (בסו"ס שיח התורה ח"א): רוב העולם אינם ת"ח. וא"כ לפי דברי רבינו יוצא שרב ור"י נחלקו אם ברכת ברוך אתה בבואך נאמרה על ת"ח או על ע"ה.
בס' דרך שיחה (ח"ב עמ' כ"ה) שאל מרבינו: כשהולכים לבקר חולה ויש מעלית בבית האם יש ענין שלא לעלות במעלית ולקבל שכר פסיעות? והשיב רבינו: אצלנו זה ביטול תורה וצריך לעלות במעלית אבל נשים אם רוצות שכר פסיעות ילכו ברגל. ובמנחת תודה (עמ' תל"ה) הביא שאמר רבינו דמש"כ המ"ב (סי' צ' סקל"ז) שאם יש שתי בתי כנסיות בעיר טוב לילך לרחוקה כי שכר פסיעות יש, מיירי באשה או בעם הארץ, ואחד שאל הרי אפשר ללמוד בדרך? השיבו רבינו האם אתה עושה כן? ובאמת כבר נמצא כדברי רבינו באחרונים בס' ספרי דבי רב לר"ד פארדו (פ' ראה פיסקא קט"ז) ובשו"ת מים עמוקים למהראנ"ח (ח"ב סי' ע') ובעוד אחרונים.
רבינו זצ"ל כבר בא כעי"ז לפרש מה שלמדו שכל מעשיהן של צדיקים במהירות מרות המואביה ולא מאברהם אבינו או ממשה רבינו, וז"ל (בטעמא דקרא שופטים פי"ג פ"י): ותמהר האשה וגו'. ובמדרש (במדב"ר פ"י) מכאן שכל מעשיהן של צדיקים במהירות. קשה למה לא יליף ממ"ש וימהר אברהם וימהר משה. וי"ל דגבי איש פשיטא שצריך למהר מפני ביטול תורה אבל גבי אשה שאין אצלה ביטול תורה שפיר ילפי' שכל מעשיהן של צדיקים במהירות. עכ"ל.
