1. פירוש המילה "פלגש"
(ראה שאילת יעבץ ח"ב סימן טו)., שאין לה כל הזכויות כאשה נשואה. (ספר השרשים לרד"ק ערך פלגש)) "פלג אשה" – חצי אשה
"פלגשים" = "פלג שֵׁם". "איש" יש בו אות י', "אשה" יש בה אות ה', וכדי להשלים שם השם, זהו ע"י "כתובה" שהוא "כתב ו"ה". אבל "פלגש" יש בה רק חצי השם, כי אין לה כתובה. (שיעורים באגדות חז"ל סנהדרין כא, א).
וראה ראב"ד הל' אישות פרק א' הלכה ד'. וראה גם לקו"ש חלק ה פ' ויגש (א) סעיף ד' (ע' 230-233).
2. מתי נסתיים ענין הפלגש?
כשאסרו חכמים לישא אשה בלי כתובה, נאסר ונסתיים הענין של פילגש. (כסף משנה הל' אישות פרק א' הלכה ד').
פלגש נסתיים ביחד עם ביטול ענין העבדות. (רדב"ז חלק ד' רכה).
גם בזמן התנ"ך, הותרה פילגש לאדם חשוב כמו מלך או נשיא. (שו"ת הריב"ש סי' תכה).
בתקופת דוד המלך שאסרו להתייחד עם פנויה נסתיים הענין של פילגש.
ע"פ תשובת הרמב"ן, מובא בכסף משנה הל' אישות פרק א' הלכה ד', וכן הוא גם דעת היעב"ץ, שבעיקרו, פילגש אינו אסור גם בימינו.
3. למה לא שאל יוסף אם יש להם אם?
"והנה הקטן את אבינו היום", ואילו היה לו אם, הלא דרכו של קטן להיות אצל אמו, (מב, יג) מכיון שהשבטים אמרו ליוסף (יד אהרן, פירוש על בעל הטורים מד, יט). ומכיון שאמרו "את אבינו" היינו שאמם מתה.
4. מדוע נתן יוסף לבנימין שלש מאות כסף?
לכל השבטים נתן "חליפות" - מלא ו', ואצל בנימין כתוב "חליפת" - חסר ו', משמע שהם קיבלו משהו יותר יקר וחשוב, וכדי להשלים לבנימין, נתן לו "שלש מאות כסף". (בסוד ישרים) וראה מס' מגילה טז, ב.
5. איזה מין מהמינים ששמים על הקערה בליל פסח, למדים מפרשתינו?
תנא רבי חייא בשם רבי הושעיא, למה אוכלין חזרת בפסח, לומר לך, מה חזרת תחלתה מתוק וסופה מר, כן עשו המצריים לאבותינו במצרים, בתחלה – במיטב הארץ הושב את אביך ואת אמך, ולבסוף – וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים. (ירושלמי פסחים פרק ב' הלכה ה').
6. לשון רבים על יחיד
"ובני דן (יחיד) – חושים (רבים)". (מו, כג) ויגש 1
בהגדה של פסח "וארבה את זרעו (רבים) ואתן לו את יצחק (יחיד). 2
7. בני בנים כבנים
ראה תורה תמימה ויגש מו, ז בשם שו"ת מבי"ט, שב"בני בנים" נכללו כל זרעו. וראה גם חידושי הרשב"א קידושין ד, א. אבל בשו"ת שבות יעקב ח"א סי' קעג חולק על זה.
ראה תורה תמימה שם, שמובא מהגר"א שבני בנות אינם כבני בנים.
8. למה מת יוסף לפני אחיו?
מפני שיוסף הניח ליעקב שישתחווה לפניו, לכן נתקצרו ימיו. (מו, כט) בתרגום יונתן בן עוזיא-ל ויגש 1
במס' ברכות נה, א, ובמס' סוטה יג, ב: מפני שהנהיג יוסף עצמו ברבנות, לכן נתקצרו ימיו. 2
מדרש רבה ויגש א, ג: מפני שחנט את אביו. 3
פרקי דרבי אליעזר פרק לט: חמש פעמים אמר יהודה ליוסף "עבדך אבי" ויוסף שומע ושותק. 4
9. דמיון ושוני בין הפרשה להפטרה
הדמיון בין פרשת ויגש לההפטרה הוא, שהתוכן דשניהם הוא חיבור יהודה ויוסף. והם שונים, כי בהפרשה ניגש יהודה ליוסף, היינו שיוסף הוא העיקר והנעלה, כי הוא ה(משנה ל)מלך, ובההפטרה, לאחרי שהתאחדו יהודה ויוסף כתיב "ועבדי דוד נשיא עליהם", שהעיקר והמלך הוא (דוד) יהודה. (ד"ה ויגש אליו יהודה תשכ"ה - סה"מ מלוקט ח"ב ע' קצט ואילך).
10. סתימת פרשת ויחי
"וישב ישראל בארץ גושן" אמרו בגמרא סנהדרין קו, א: אמר רבי יוחנן כל מקום שנאמר "וישב" בתורה תמימה עה"פ אינו אלא לשון צער, וישב ישראל בארץ גושן, כתיב בתריה ויקרבו ימי ישראל למות. ע"כ. היינו דצער הפטירה מתחיל מפסוק זה שבסוף פ' ויגש ולכן בהמשך לזה נסתמה פ' ויחי.
