נועם שיח
נועם שיח
שיחות קודש וסיפורי צדיקים שנשמעו מפי רבינו
להילולת הרה"ק רבי יהושע פריינד זצ"ל מקראלי (רבי יהושע'לע קראלער) - ח' ניסן
מספר מרא דעובדא (חלק ג, עמוד כו והלאה )
אחר הסתלקות זקיני הק ' מקראלי, מצאו במגירתו הרבה כתבי רבנות שנשלחו אליו מערים שונות שבקשו לתת את משרת הרבנות בעירם עליו, אך זקיני הק' סירב לכהן ברבנות, אלא עסק במשא ומתן, והתפרנס מחנות למכירת עורות.
כשעמד זקיני הק' מקראלי בחנותו, היה לומד בכל עת פנויה, וגם עם לקוחותיו לא היה מדבר אף מילה מיותרת אחת, אלא עונה להם כפי ההכרח, ומיד חוזר לתלמודו. כתוצאה מגודל התמדתו יומם ולילה, שכח לגמרי הניגון שבני אדם רגילים לדבר בו זה עם זה, והיה מדבר עם כל אדם בניגון לימוד הגמרא.
פעם נכנס איש אחד לחנותו, ושאלו: "היכן מונחים העורות המעובדים?". מחשבתו של זקיני הק' היתה נתונה ללימודו, ולא שם לב שהלה שואלו עליהם לפי שרוצה לקנותם, ולכן ענהו בקצרה בניגון לימוד הגמרא: "בעליה". עלה הלה על העליה, ובירר לעצמו במשך איזה זמן העורות הצריכים לו, ושוב עמל להורידם, ובא ושאל את זקיני הק' מה מחירם. ענהו זקיני הק ' בניגון של לימוד הגמרא: "סחורה זו אינה עומדת למכירה". והמשיך תיכף באותה נשימה בלימודו: "אמר אביי..." .
מרן הק' ה'ישמח משה' זללה"ה ביקש פעם מהגאון המפורסם רבי יונתן בנימין עסטרייכער זללה"ה אב"ד טשענגער, להביא אליו את גיסו זקיני הק' מקראלי. ואכן, הגאון מטשענגער דיבר על לבו, עד שהסכים לנסוע אל הישמח משה. ויהי בהגיעו, נכנסו שניהם אל חדר מיוחד, וסגרו הדלת אחריהם, ושהו שם כמה שעות. בצאתם היו עיני זקיני הק ' אדומות מרוב בכי, והוא היה מאז אסיר תודה לגיסו על שהביאו אל הישמח משה. ואמר אז הישמח משה עליו, כי אלמלא ינק מן הנכרית בהיותו תינוק, היה כחו גדול כמו הרה"ק מלובלין זללה"ה. [אמו ע"ה נסתלקה בהיותו תינוק, ולא היה במקום מינקת ישראלית, והוכרחו ליקח מינקת נכרית].
מרן הגאון בעל חתם סופר זללה"ה החשיב מאד את זקיני הק' מקראלי. בנו מרן הגאון רבי שמעון סופר זללה"ה אב"ד קראקא, נישא בעיר קראלי, אך החתם סופר לא נסע לחתונתו, לפי שחשש לביטול תורה של בני הישיבה. וסיפר מהר"ש סופר לזקיני הרה"ק מנאסויד זללה"ה, כי טרם הפרדו מאביו, אמר לו בהאי לישנא: "אתה נוסע לקראלי. שם נמצא תלמיד חכם גדול, קוראים לו רבי יהושע .לך לבקרו, וכשתאמר לו דבר חידוש, אמור אותו במהירות, שאם לא כן , הוא יסתור אותו, ולא ישאר ממנו מאומה". [כשהיה רבינו מספר זאת, היה מחקה את לשונו ומבטאו של החתם סופר, כפי ששמעם מפי זקינו הרה"ק מנאסויד, ששמעם מפי מהר"ש סופר, וכה היה אומר: "דו פארסט קיין קראלי. דארט איז דא א גרויסער תלמיד חכם, ער הייסט רבי יהוש ע . זאלסט איהם אויף באזוכן. ווען דו וועסט איהם זאגן א חידוש, זאלסט איהם גלייך זאגן, ווייל ווען ניקס, וועט גארניקס בלייבן פון דעם"] .
