מכתב שהתקבל במערכת
מאחד מחשובי הלומדים ב ירושלים ת"ו הנושא את שמו הטהור של רבינו
אל מעלת כבוד עורכי הגליון הנפלא 'זכרו תורת משה' הע"י, המגלה טפח מאור מעלת וקדושת מרנא ורבנא הגאב"ד הרמ"א פריינד זכר צדיק לברכה.
הנני לדון בזה אודות מה שכתבתם עלי גליון חג הפורים העעל"ט, מה שסיפר בקדשו מרן זי"ע, שהאר"י הק' לא אמר 'על הניסים' ביום ט"ו אדר, על אף שהחזיק בספיקא שני ימי הפורים בעיה"ק צפת ת"ו. והוספתם בסוגריים, שזה נוהג למעשה בקהלה קדישא הדין, לאלו המתכוונים להתיישב אי"ה בעיה"ק טבריא בקרוב בעזרת השם יתברך.
והנה בגוף דין זה כבר נחלקו הפוסקים אם יש לומר 'על הניסים' בערי הספיקות ביום ט"ו, כי הפרי מגדים (סימן תרפח, אשל אברהם ס"ק ח; סימן תרצג, משבצות זהב ס"ק ג) כתב, שבפשיטות צריכים לומר 'על הניסים' בשני ימי הפורים, ולא נחשב להפסק בתפילה. והביאו המשנה ברורה (סימן תרצג, ס"ק ו). אך כפי שכבר הבאתם, היה מנהג האר"י הק' בצפת שלא לומר בט"ו, וכן נהג מהרח"ו בדמשק. וכן כתב בספר ארץ חיים (מנהגי ארץ ישראל - סימן תרצג, סעיף ב) בשם הראש יוסף ובית דוד ובשם האר"י הק', אלא שאחר כך מביא מספר תיקון יששכר, שמנהג הספרדים בצפת היה לומר 'על הניסים' בתפילה גם ביום ט"ו, ונראה שם מדבריו שהסכים לזה מרן הבית יוסף. אך למעשה לפי מה שמבואר בספר מרא דשמעתתא (תליתאי: סימן שע) נראה שמרן הגה"ק זי"ע נקט כהאר"י הק' שלא לומר. [ולכאורה גם לא חש מרן להא דכתב הגה"ק ממונקאטש זי"ע בספר נמוקי אורח חיים (סימן תרצג, ס"ק א) לחלק בין תפילת הלחש לתפילת הש"ץ].
אולם בכל זאת נראה שיש מקום לחלק לגבי נידון דידן בענין עיה"ק טבריא, ולומר שספיקו שונה מחמת שני טעמים משאר ערי הספיקות:
א.
כי בשאר עיירות היו ספיקות רבים, ופוק חזי למשל לגבי עיר צפת מה שמצדד שם בספר ארץ חיים (סימן תרפח, סעיף ד) בכמה אופנים, במה נסתפקו ועשו שני ימים. ולכן היה מקום לומר שיום י"ד הוא העיקר גם לגבי 'על הניסים', אבל בעיר טבריא שספיקה מבואר ומבורר בגמרא, והוא ספק השקול, ולא כספק ספיקא.
ב.
כי הספיקות בשאר עיירות באו מכח חסרון ידיעה במציאות הדברים, כגון אם זו היא עיר פלונית המוזכרת בספר יהושע שהיתה מוקפת חומה, או אם חומתה הנראית היום, היתה קיימת בימות יהושע בן נון, וכדומה. ובזה יש לומר שעיקר דינם ביום י"ד כרוב העולם. אך לא כן העיר טבריא שברורה בגמרא (מגילה ה:) המציאות שהיתה בה בימות יהושע בן נון, והיינו שהיתה מוקפת חומה מכל צדדיה, חוץ מן הצד שאצל הים, ורק נסתפקו אם ימה חומתה או לא, וכמבואר שם בגמרא, ואם כן אי אפשר להכריע ספיקה מרוב העולם, והראיה שהפרי מגדים בספרו ראש יוסף מצדד לומר, שאולי יש לברך בה על קריאת המגילה בשני הימים, ודלא כשאר ערי הספיקות שמברכים בהן רק ביום י"ד ולא בט"ו.
אך כל זה יש לדון לגבי עיה"ק טבריא עצמה, אולם לגבי אותה השכונה שבה עתידים אי"ה בני קהילתנו להתיישב, שיש שטוענים שאינה בטבריא עצמה, אלא דינה כסמוך ונראה, ואם כן אפשר לצדד שבזה כנים דבריכם, שהרי בביאור הלכה (סימן תרפח, סעיף ב) הביא בשם הברכי יוסף, שאין דין סמוך ונראה לערי הספיקות. ואף שהחזון איש (אורח חיים סימן קנג, אותג ) חולק עליו, מכל מקום הרי למעשה נהוג עלמא בבני ברק וסביבותיה - הסמוכים לעיר יפו המסופקת - שאין עושים בה שני ימים, וכדעת הברכי יוסף. ואם כן אפשר שלגבי השכונה הלזו, לכאורה דינה שלא להחזיק את יום ט"ו.
אבל שוב שמעתי שכבר דנו בזה חברי הבד"ץ של העדה החרדית, והכריעו לעשות את שני ימי הפורים בזמניהם, ועדיין לא ראיתי מה שכתבו בטעמם ונימוקם. ועכ"פ לכאורה לא עדיפא שכונה זו משאר ערי הספיקות שעיקר דינם בי"ד.
ואסיים בברכת להגדיל תורה ולהאדירה, וחג פסח כשר ושמח.
אחד מן החברייא שהולך בעזר השם להשתכן בשכונה הקדושה בטבריא
