סיפור האחים הקדושים רבי אלימלך ורבי זושא

סיפור – פנקס חטאים: האחים הקדושים רבי אלימלך ורבי זושא

נהגו לערוך מסעות 'גלות' כדי להשיג כפרה על מעשים שהיו נראים בעיניהם לא שלמים. בכל לילה היו ישנים במקום אחר הרחק מביתם. פעם הגיעו לפונדק שהיה שייך לאח שלהם, שניהל לפרנסתו פונדק דרכים. הם טעמו משהו ואחר כך פרשו לאחד החדרים לשנת לילה. לפתע נדהמו לשמוע קול בכי. זה היה קולו של אחיהם שהתייפח בדמעות.

הם רצו אל חדרו ומצאו אותו יושב על הרצפה, אוחז בידו פנקס קטן וממרר בבכי. לאחר שלחצו אותו סיפר כי בכל פעם שהוא חוטא במחשבה או במעשה בעבודתו בפונדק, הוא מציין זאת בפנקס ובלילה אינו עולה על מיטתו, עד שמבקש בדמעות מחילה על חטאיו וחש כי ה' מחל לו על כישלונותיו. המילים האחרונות הפתיעו אותם: איך הנך יכול לדעת אם ה' מחל לך? הוא הצביע על הפנקס ואמר: "כאשר נמחקות השורות על הדף [מהדמעות], יודע אני כי עונותיי נמחקו..."