משה והמלאכים והדיון על התורה
כעת נבין בעומק את הדיאלוג המהדהד והתמוה בין משה והמלאכים: כשמשה עולה לקבל את התורה, מתייצבים המלאכים ותובעים "מה לילוד אישה בינינו? חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם, אתה מבקש לתנה לבשר ודם? מה אנוש כי תזכרנו ... תנה הודך על השמים ... אמר משה: תורה שאתה נותן לי מה כתיב בה: 'אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים' וכי למצרים ירדתם?! לפרעה השתעבדתם?! 'לא יהיה לך אלוקים אחרים' וכי אתם שרויין בין עמים שעובדין גלולים?! 'כבד את אביך ואת אמך' וכי אב ואם יש לכם? 'לא תרצח לא תנאף לא תגנוב' וכי קנאה יש ביניכם?! יצר הרע ביניכם?! הודו לקב"ה, שנאמר 'ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ'".
הדיון תמוה מתחילתו ועד סופו: ראשית, למה המלאכים בטוחים שהם קודמים לישראל? שנית והוא העיקר: כיצד חשבו מראש לקיים את התורה שמדברת כנגד יצר הרע?
סיפור הרב משה פלר ופרופסור גרין
הרבי סיפר את עיקר הדברים בהתוועדות והסיפור מובא כאן בתוספת פרטים מספרו של פרופסור גרין (עמוד 222): לפני שישים שנה הגיע שליח צעיר ונמרץ בשם הרב משה פלר למדינת מיניסוטה ופעל להעצים את החיים היהודיים. מיניסוטה נחשבת לאחד המעוזים המשכילים והליברליים ביבשת והרב פלר נתקל בחומה של אדישות וזלזול. ראו בו איש תמים ומיושן שאינו מתאים לעולם החדש.
כשביקש להבין מי יוכל לעזור לו, כולם מלמלו: "פרופסור וולוול גרין". הוא הפנים של הקהילה ואם תקשור עמו קשרים – המחיצות ייפלו בפניך. וולוול גרין היה מדען בעל שם בתחום האפידמיולוגיה, חקר המחלות והחיידקים, ונבחר לכהן בצוות המצומצם של נאס"א שחקר אם יש חיים על המאדים. פלר ניסה להשיג את גרין, אבל זה היה קשה. הוא עבד במתקן צבאי מסווג ולא ניתן היה להגיע אליו. סוף-סוף נוצר קשר טלפוני והשליח התעקש שהוא רוצה פגישה. ההתלהבות של השליח שבתה את לב הפרופסור והוא הזמין אותו לאותו מתקן.
הפגישה החלה בשעת צוהריים מאוחרת והיא נכשלה מיד. הם התקוטטו על כל נושא אפשרי, גרין הטיח בשליח שהוא לבוש כמו 'קברן', ג'קט שחור וחולצה לבנה. אם הוא רוצה להצליח באמריקה, עליו לעבור לחולצה צהובה ולקצר את הזקן. פלר ניסה לומר דעה, אבל זה היה שיח אבוד. בינתיים ירדה השמש והשליח לא התפלל מנחה. הוא ביקש את סליחתו של גרין, נעמד בפינת החדר, חגר את האבנט והתפלל מנחה.
גרין הביט בו בעיניים קרועות, "הלו, התפרצת אלי למשרד באחד המתקנים הסודיים בארצות הברית ואתה הופך אותו לבית כנסת?! אני אמור להמתין עד שתסיים להתנועע?!". פלר סיים והתנצל: "פרופסור נכבד, אתה יודע כמה חיכיתי לפגישה הזו, אבל מה שעשיתי עכשיו, חשוב אפילו יותר". הם נפרדו בלי לחיצת יד.
באותה תקופה היו גרין ואשתו חברים במועדון קריאת סיפורים יהודיים. הם קראו על פרעות ת"ח ות"ט ואלו שקפצו לאש כדי שלא להמיר את דתם. כשקראו את הסיפור, אמרו חברי המועדון כי אלו סיפורי אגדות והיום אין יהודים שמוכנים להפסיד דולר בשביל האמונה. גרין חשב לעומק ולפתע זה היכה בו: הוא זכה לפגוש אדם עם משמעות מעבר להווה. הוא אמר לאשתו: "את יודעת? פגשתי בחור ששייך לחבר'ה ההם, לאלו שמוכנים לקפוץ לאש. עובדה, הוא נעמד אצלי במשרד והתפלל מנחה..."
