ב. תפילת חנה ושער כל התפילות
הירושלמי שהובא בפנים הזכיר את תפילת חנה. הרבי חידד פעם נקודה מרטיטה שהופכת את התפילה שלה לאם ושער כל התפילות בהיסטוריה (ליקוטי שיחות כט/185): חנה הייתה עקרה 19 שנים, מה שבזמנם נחשב בלתי הפיך. בעלה, אלקנה, כבר נשא אישה נוספת וילד ממנה עשרה ילדים. הוא התייאש מסיכויי הלידה מחנה ואומר בשברונו: "הלא אנכי טוב לך מעשרה בנים".
אבל חנה בטוחה בעצמה ועולה למשכן שילה להתפלל. יותר מזה, היא תובעת: "ונתתה לאמתך זרע אנשים" ופירשו חז"ל: "זרע ששקול כמשה ואהרן". לא פחות: היא גם מבקשת לקבוע את מין היילוד, בן שיוכל לעבוד בבית המקדש, וגם קובעת את אופי היילוד: שקול כשני הגדולים בהיסטוריה.
הדבר המדהים הוא, שהתפילה שלה מתקבלת, כמו שאמר דוד בתהלים: "משה ואהרן בכוהניו - ושמואל בקוראי שמו". אולם זה נגד הכללים: ה' קבע ש"הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים". הוא מעניק ילדים, אבל לא מבטיח ביחס למה שנגלה בתוך האריזה. גדולי עולם התחננו לילדים, אבל קיבלו תוצר אחר ממה שחלמו.
אברהם נענה, אבל הגדול היה ישמעאל ש"ידו בכל ויד כל בו". יצחק ורבקה התחננו עשרים שנה לילדים ותפילתם נענתה – אבל הראשון היה עשו האדמוני, "איש יודע ציד איש שדה". גרוע מכך (ברכות י): חזקיהו המלך חלה ונטה למות. ישעיהו הנביא בא לבקרו ואמר כי נגזרה עליו מיתה משום שלא עסק בהבאת ילדים. חזקיהו התנצל שנמנע מלעסוק בכך, משום שיודע שיוולדו לו רשעים, אבל ישעיהו דחה את דבריו שאין זה עניינו והגזירה נגזרה למותו.
חזקיהו לא נשבר ועמד להתפלל ותפילתו התקבלה והוא חי 15 שנים נוספות. אולם בהגהות הב"ח שם מסופר ההמשך המזעזע: נולדו לו שני ילדים רשעים בשם מנשה ורבשקה. כשהם היו קטנים, הוליכם חזקיהו על כתפיו לבית המקדש והוא שמע אותם מתלוצצים כיצד הם מקריבים על ראשו של אביהם קרבן לעבודה זרה. מרוב זעזוע הוא שמט אותם מכתפיו ורבשקה נפל ונהרג. ואילו מנשה המלך הרשיע בהמשך ימיו עד שנאמר בנביא כי לא היה רשע כמותו. כך שגם לאחר שתפילתו נענתה באופן ניסי, היא לא הועילה להחליף את נשמת ילדיו.
ידועים דברי הגמרא על המלאך הממונה על ההיריון, שמביא לפני הקב"ה את הטיפה ממנה נוצר ההיריון ושואל: "טיפה זו מה תהא עליה: עשיר או עני? טיפש או חכם? גיבור או חלש"?. ואילו את השאלה החשובה ביותר הוא אינו שואל. הוא לא מבקש להכריע מה יעשה הילד עם כל הכישרונות שקיבל והאם ינצלם לטוב או למוטב? שכן הדברים הללו נקבעים למטה ולא למעלה. העתיד תלוי בחינוך של ההורים ובמאמצים של הילד עצמו. ובכל זאת תפילת חנה גברה על כל הכללים.
