1. היום יום כג אייר: ראשית הירידה הוא העדר העבודה בתפילה, הכול נהיה יבש וקר, אפילו קיום המצוות בדרך 'מצות אנשים מלומדה' נהיה קשה, ממהרים, חסרים תענוג בתורה והאוויר מתגשם.
ירושלמי ברכות ט,א: שאלו המינים את רבי שמלאי: מהו דכתיב (דברים ד) 'מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו כה' אלוקינו בכל קראנו אליו' ['אלוקים קרובים' לשון רבים ומשמע כי יש כמה אלוקים ח"ו]. אמר להם 'כה' אלוקינו בכל קראינו אליהם' אין כתיב כאן, אלא 'בכל קראינו אליו'. אמרו לו תלמידיו, לאלו דחית בקנה, לנו מה אתה משיב [שנאמר 'קרובים' לשון רבים]?. אמר: קרוב בכל מיני קריבות ... עבודה זרה נראית קרובה ואינה אלא רחוקה ... אלוהיו עמו בבית והוא צועק עד שימות ולא ישמע ולא יושיעו מצרתו, אבל הקב"ה נראה רחוק ואין קרוב ממנו. דאמר לוי מהארץ ועד לרקיע מהלך ת"ק שנה ומרקיע לרקיע מהלך ת"ק שנה ועביו של רקיע ת"ק שנה, וכן לכל רקיע ורקיע ... ואדם נכנס לבית הכנסת ועומד אחורי העמוד ומתפלל בלחישה והקב"ה מאזין את תפלתו. שנאמר 'וחנה היא מדברת על לבה, רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע' והאזין הקב"ה את תפילתה.
