2. ברכות כו,ב: רבי יהושע בן לוי אמר: תפלות כנגד תמידין תקנום ... תניא כוותיה דר' יהושע בן לוי: מפני מה אמרו תפלת השחר עד חצות? שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד חצות ... ומפני מה אמרו תפלת המנחה עד הערב? שהרי תמיד של בין הערבים קרב והולך עד הערב ... ומפני מה אמרו תפלת הערב אין לה קבע? שהרי אברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב קרבים והולכים כל הלילה.
שולחן ערוך רבנו הזקן סימן א: טוב מאד לומר פרשת הקרבנות שהן עולה ושלמים ותודה וחטאת ... לקיים מה שכתוב (הושע יד) 'ונשלמה פרים שפתינו' וכמו שאמרו חכמים על פסוק 'זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת וגו'' - 'כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה, כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת'. ומכל מקום מי שיש לו לב ללמוד ולהבין ... די לו באמירת פרק 'איזהו מקומן' [העוסק בהלכות הקרבנות מהתורה שבעל פה] כי גדול תלמוד המביא לידי מעשה ולידיעת התורה.
שם סימן צח: התפלה [שמונה עשרה] היא במקום קרבן ולכן צריך ליזהר שתהא דוגמת הקרבן: בכוונה ושלא יערב בה מחשבה אחרת כמו מחשבה שפוסלת בקדשים, ותהא מעומד כמו עבודה, וקביעות מקום [לעמוד במקום קבוע בבית הכנסת] כמו הקרבנות שכל אחד קבוע מקומו לשחיטתו ומתן דמו ... וראוי שיהיה לו מלבושים נאים מיוחדים לתפלה כמו בגדי כהונה.
שבת יב,ב: לא יקרא לאור הנר שמא יטה ... פעם אחת קרא והטה, וכתב על פנקסו: אני ישמעאל בן אלישע קריתי והטיתי נר בשבת, לכשיבנה בהמ"ק אביא חטאת שמנה.
יומא פ: האוכל חֵלֶב בזמן הזה, צריך שיכתוב שיעור אכילתו, שמא יבוא בית דין אחר וירבה בשיעורין.
של"ה עמוד התשובה יומא עא: באם יזדמן לאדם בשוגג איזה חטא שחייב עליו קרבן, ירשום אותו בפנקסו להיות לו לזיכרון, אולי יזכה לבניין בית המקדש ואז יביא הקרבן.
הרבי בפגישתו עם הראשון לציון הרב מרדכי אליהו: חיוב הקורבן הוא כשיבנה ביהמ"ק, אבל ברגע שלפנ"ז התשובה היא בשלימותה ע"י הקריאה והעסק בתורת הקרבנות באופן ד'ונשלמה פרים שפתינו' - נשלמה גם מלשון שלימות [כמו נשלימה] כך שהתשובה היא בשלימות.
התוועדויות תשמז ד/392: כשהקריבו קרבנות בפועל היו צריכים לפעול על האדם, שמעבר לשור השמן שהקריב על המזבח, יחשוב שחטא לאלוקיו בגופו ובנפשו והקרבן בא דמו תחת דמו, כי בראותו את הרעש סביב הקרבת השור השמן, עלול להסתפק בכך... משא"כ בזמן הגלות שייך רק הקורבן ברוחניות, להקריב מלשון קירוב נפשו לה' על ידי עבודת התפלה, שתפלות כנגד תמידין תקנום.
