ויקרא פרק ה, א וְנֶׁפֶׁשׁ כִי-תֶׁחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם - לוֹא יַגִיד וְנָשָא
שבועות דף לה/א ת"ר שלח ביד עבדו או שאמר להן הנתבע משביעני עליכם שאם אתם יודעים לו עדות שתבואו ותעידוהו יכול יהו חייבין ת"ל אם לא יגיד ונשא עונו מאי תלמודא אמר ר"א אם לוא יגיד כתיב אם לו לא יגיד ונשא עונו ואם לאחר לא יגיד פטור
If one knows testimony and then is requested to testify and swears not to know anything, then that person is obligated to bring a Korban in order to atone. From the word לוא the Gemara learns two limitations to this rule for which one brings a Korban: one from the letter ו, and another from the letter א.
One way to read the verse is יגיד ואם ל, this limits the rule to the case where one tells directly to a person to testify, but not to his agent. And the second way to read the verse יגיד אאם ל, limits the rule to the case that one is obligated when a person refuses to the litigant to testify, but not if a person refuses to another (a non-litigant), then one would not be obligated to bring a Korban.
