בחדרו... תמיד אורה של משיח

הרה"ק ר' מנחם מענדל מהאראדאק זצ"ל בהיותו באה"ק תובב"א, נעשה פעם א' רעש ברחוב, שמשיח בא.

הרה"ק ר' מנחם מענדל שכב לנוח קצת באותו שעה, בחדרו, ומלבד כלתו לא הי' איש בבית. בשמעה קול הרעש בחוץ, ואמרו לה שמשיח בא, היא הבינה שתדע יותר טוב מצב הדברים מחותנה (בבית)... אבל לא רצתה בשום אופן להקיצו, רק פתחה את הדלת ונכנסה לחדרו. הוא תיכף הרגיש, ושאל מה יש? ואמרה לו שיש קול רעש ברחוב ואומרים שמשיח בא.

הרה"ק ר' מענדעלע שאל כמתמי': "משיח בא?" — קם ונתקרב להחלון ופתחו, ואמר: "עס שמעקט ניט מיט משיח!" ושכב בחזרה לנוח...

כשר' שמואל גרונם סיפר זה, הוא הסביר למה הי' צריך לפתוח את החלון, משום שבחדרו הי' מריח הריח של משיח תמיד כל הזמן, ולכן הי' צריך לפתוח את החלון ולהריח מבחוץ.

(לקוטי סיפורים, ע' רפד)