א. לגבי איזה דין נחשבת קבוצה של שבעה אנשים לקבוצה מיוחדת?
ב. מהו השייכות בין לבישת טלית לבנין המשכן?
ג. איזה דף אסור לאדם אחד לקרוא בשבת ולאדם שני מותר?
ד. מתי מותר לעשות איזה דבר, אבל אסור להגיד למה עושה אותו?
ה. מתי יכולים לעשות הבדלה על לחם?
ו. מה עושים בכל יום מפני מגיפה שאירע לפני הרבה שנים?
ז. מתי נחשבים שני ימים כארבעים יום?
ח. מתי נולד הרב לוי יצחק, אביו של הרבי?
ט. מתי נולדה הרבנית חנה?
י. מה אמר הרבי כשמישהו קנה מכונית חדשה בשבילו?
יא. היכי תמצא שיכול אדם המחוייב טבילה לטבול בלי שיהא שם מים, ואפילו הכי עלתה לו הטבילה! (שו"ע יו"ד סימן ר"א)
יב. היכי תמצא דבר אשר כשהוא בתוך כלי אסור, אבל כשהוא בתוך פיו מותר? (שו"ע יו"ד סי' ס"ו)
יג. באיזה אופן יכול להיות שאדם מישראל יהא לו מצוה להניח תפילין בשבת? (שו"ע יו"ד סי' רס"ה, ובבית הלל)
יד. באיזה אופן מותר לשתות היין שנגע בו העכו"ם, ויש לשתותו דווקא בפני העכו"ם! (שו"ע יו"ד סי' קכ"ד)
טו. היכי תמצא שני אנשים שהיו להם יין בחבית אחת, ולאחד היין שלו יהי' מותר ולהשני היין שלו יהיו אסור? (שו"ע יו"ד סי' קכ"ז)
יש ליישב
א. אם ישנם שבעה אנשים שאכלו פת ושלשה שאכלו רק ירקות, יכולים לזמן בשם. (שו"ע אדה"ז סי' קצ"ז ס"ב).
ב. הקרשים שעמדו בצד צפוני של המשכן לעולם עמדו בצפון במשך נסיעת בני ישראל במדבר, וכן בשאר הרוחות. ומזה למד השל"ה שהציציות שלפניו (הובא במגן אברהם או"ח סי' ח' סק"ו) לעולם ישארו לפניו כל פעם שלובש הטלית. (אולם יש שאינם מדייקים בזה, ראה שו"ע אדה"ז סי' ח' ס"ט).
ג. השמש קורא שמות המזומנים לסעודה מתוך הכתב, אבל בעל הבית אסור שמא יחליט למחוק אחדים מהם. (ראה שו"ע אדה"ז סי' ש"ז סכ"ג).
ד. אם ישן בשבת בצהריים, לא יאמר שישן כדי לעשות מלאכה במוצאי שבת. (ראה שו"ע אדה"ז סי' ר"צ ס"ב).
ה. כשחל יו"ט במוצאי שבת, שאז עושים קידוש והבדלה על כוס אחד, יש אומרים שאם אין לו יין יכול לקדש ולהבדיל על לחם. (שו"ע אדה"ז סי' רצ"ו סי"א).
ו. מאה ברכות, מפני מגיפה שאירע בימי דוד המלך. (מנחות מג, ב).
ז. המתענה שני ימים בלי הפסק הוי כמתענה ארבעים יום. (שו"ע או"ח סי' תקס"ח ס"ד).
ח. ח"י ניסן תרל"ח. (להעיר דח"י ניסן הוא גם יום הברית של הרבי).
ט. כ"ח טבת תר"מ.
י. שיאמרו לזה שקנה אותה ששונא מתנות יחיה.
יא. כל שתחילתו מן המים כשר לטבילה, כגון יבחושים אדומים: אם מונחים בבור ויש בהם מ' סאה, מטבילין בהם. (שו"ע יו"ד סימן ר"א סעי' ל"ג). ואפילו הרבה דגים הצבורים ומקובצין בכרי ואין שם שום מים, מותר לאטבולי בתוכן. (מהרי"ל הל' טבילה).
יב. דם אדם: אם פירש לתוך כלי, אסור. ואם הוא בתוך פיו, כגון דם שבין השינים, מוצצו ואוכלו. (שו"ע יו"ד סוף סי' ס"ו).
יג. ישראל שהוא ערל מחמת שמתו אחיו הקודמים לו מחמת מילה - מצוה לו להניח תפילין בשבת, מפני שכל אדם מישראל צריך ב' עדים והם מילה ושבת שהם אות לישראל. א"כ, מי שאין לו אות מילה צריך להיות לו אות דתפילין, ושאר כל אדם אינם מניחים תפילין בשבת כי השבת בעצמו היא אות, ועם האות דמילה, יש לו ב' עדים. (שו"ע יו"ד סי' רס"ה, בבית הלל בשם ת"ה).
יד. עכו"ם שנגע ביינו של ישראל בדוקא, בכדי להכעיסו, כדי לאסרו עליו - מותר היין, ויש לשתותו דוקא בפני העכו"ם, כדי שלא ירגילו עצמם בכך. (שו"ע יו"ד סי' קכ"ד). (אבל עיין שם מ"ש הנקודת הכסף, שאם יודע לעכו"ם דין זה, אז אסור לשתותו עיי"ש).
טו. אחד אומר לבי שותפי נתנסך יינכם: אחד שותק, והשני מכחישו - אז הדין הוא שזה ששתק, יינו אסור, והשני שהכחישו ולכל העולם, היין מותר. (שו"ע יו"ד סי' קכ"ז סעי' א' בהגה"ה).
