על שפתותיו של 'רופא החצר' ר' אברהם אבא זליגסון ע"ה, שנור היה סיפור עתיק יומין מאת הצדיק מרוז'ין: אותו קדוש-עליון נהג תדיר להיפרד מסובביו באיחול "זיי געזונט און שטארק" (היה בריא וחזק), והדבר היה ללעג ולצנינים בקרב מתנגדיו אשר טענו בקנטור: כלל קבעו חכמינו - "אל ייפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה"! היכן מצינו הלכה שכזו - "זיי געזונט און שטארק"?....
כאשר שמע הצדיק את הטענה הנלוזה. השיב נחרצות: הלא זוהי ההלכה הראשונה בשולחן-ערוך - "היה... גיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמיים"!
חוזר היה ר' אברהם אבא על הסיפור שוב ושוב, עד כי היו השומעים תמהים: וכי חסרים סיפורים חסידיים נוספים בנושא רפואה ובריאות? על כך היתה התשובה: "והלא במאמר אחד יכול להיבראות" - אימרה חסידית אחת ויחידה, יכולה "להבריא" ולחזק את האדם כל חייו...
"מקיימים את העולם שנברא בעשרה מאמרות".
פרעון מוקדם
תיאורי הוד הקדומים של ששת ימי בראשית, מסתכמים מספרית בסך כולל של עשרה מאמרות: מהמאמר הראשוני של "בְּרֵאשִׁית", דרך "יְהִי אוֹר" ו"יְהִי רָקִיעַ", עד ל"נַעֲשֶׂה אָדָם" ו"לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה". תהליך ארוך ומתמשך, עם שלבים והתפתחויות, ריבים וקנסות, עד לרגע האחרון בו לא חסר העולם אלא מנוחה - אותה מביאה שבת המלכה.
הבורא הכל יכול, יכול כמובן ליצור עולם מושלם על כל פרטיו ויצוריו ברגע אחד וב"מאמר אחד", אך הוא בחר בכוונה תחילה לפרוס את התהליך על פני עשרה מאמרות, והמשנה בפרקי אבות מעניקה לכך נימוק מפתיע: כדי "להיפרע מן הרשעים שמאבדים את העולם שנברא בעשרה מאמרות, וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימים את העולם שנברא בעשרה מאמרות".
אם לשם ריבוי שכר טוב לצדיקים בלבד הוארכה פרשת בראשית - ניחא, אך המשנה מקדימה ומציבה כמטרה ראשונית ועיקרית דווקא את פורענות הרשעים, כאילו לא נמצא קו מנחה מתאים ממנה עבור תוכניות בריאת העולם. האמנם?
אך גם אצל מי שכשל בשמירה על העשירייה המושלמת, בלבל וסיבך את השלשלת המסודרת מסתתרת נקודה נשמתית פועמת של "יחידה שבנפש": ניצוץ משיח אלוקי שאינו נתון לבלבולים ומשוגות ואיננו בר פגימה ומלחמה. "מאמר אחד" המתגלה דווקא בעת פריצת המסגרות הטבעיות, במסירות נפש מעל לכל שיקולי ההיגיון, וברגע אחד של תשובה אמיתית המקפיצה את הרשע הגמור בדילוג ישיר אל מקום שצדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד בו.
אובדים עלינו
מטרתו הראשונית והעיקרית של העולם, היא השלב הסופי בו תתגלה במלואה נשמת המשיח, היחידה הכללית, אשר תפרוץ את מסגרות הטבע ותרומם את העולם לאווירה אלוקית, ניסית ומופלאה.
הקו המנחה עבור כל תוכניות הבריאה – הוא אפוא דווקא "להיפרע מן הרשעים": למצוא את אותם "מופרעים" אשר פרעו ובלבלו את הסדר הראוי והמושלם, ולהפיק מהם את ה"פרעון" המושלם - תשובה פנימית הנובעת מהיחידה שבנפש, ומביאה לעולם תגבורת כפולה של קדושה עוצמתית ועל גבולית.
ייחודו של מאמר אחד
ההסבר הפנימי לכך, טמון בסודו העמוק של ה"מאמר אחד" בנפשו של כל אדם פנימה:
המבנה המושלם של העולם הנפשי המתוקן, מורכב מעשרה כוחות סדורים ובנויים לתלפיות, הפועלים יחד במארג מותאם ובשילוב מדוייק למען שימור הסדר האלוקי בבריאה הטבעית והאותנטית. זוהי עבודתם התמה והמעודנת של הצדיקים הטהורים, שלא פגמו לרעה ולא התפתו לסטות מדרך הישר בכהוא זה –
מראשית התוויית מאמרות היצירה, הוצבו בראש דווקא אלו "שמאבדים את העולם שנברא בעשרה מאמרות" - אלו שיובילו לאבדון את המסגרת העשרונית של העולם הטבעי, לטובת פריצה והתעלות אל נקודת הנשמה האחת והיחידה: אורו של המשיח, שיביא את גילוי האלוקות העצמי והעוצמתי ביותר אל תוך מסגרות הטבע. עולם של גאולה.
על פי לקוטי שיחות חלק ל' שיחה א' לפרשת בראשית