מאת הרב שבתי יונה שיחי' פרידמן
כתבו כמה פוסקים' שאדם ששאל גשמים בארץ ישראל לאחר שמחת תורה, קודם ז' מרחשון, לא יחזור. ויש להעיר משיחת ליל ז' מרחשון תשמ
ו המודפסת, שם נכתב "אסור לשאול גשמים לפני ז' מרחשון עד כדי כך שאם שאל גשמים לפני ז' מרחשון לא יצא ידי חובת התפילה וצריך לחזור". ואכן יש פוסקים שכתבו שצריך לחזור .
ולכאורה דין זה דומה לדין המובא באדמו"ר הזקן" לגבי השואל בחו"ל כבר מז חשון (לפני 60 יום מהתקופה), שאינו צריך לחזור, למרות שלכתחילה צריכים להתחיל רק מ60 יום אחרי תקופת תשרי, כך גם בארץ ישראל אם הקדים אינו צריך לחזור, שהרי סוף כל סוף לאחרי חג הסוכות הוא זמן של גשמים ואינו קללה לארץ (ורק מסיבה צדדית לא שואלים - כדי שיגיע האחרון שבישראל לביתו)8.
אלא שאולי כדאי שאם לא סיים ברכת 'ברך עלינו' יחזור לתחילת הברכה, ואם סיים יתפלל שוב בתורת נדבה .
לאחרי זמן העירוני (ואכן כך שמעתי), שבהקלטה של שיחה זו הרבי לא הכריע כלל בעניין זה, אלא רק אמר שבמקרה זה ישנה שאלה כיצד לנהוג. ולפי זה לכאורה צריך להכריע בזה כשיטת רוב הפוסקים שאינו צריך לחזור".
סיכום: שאל גשמים לפני ז' מרחשון (דעת רוב הפוסקים שאינו צריך לחזור.
1. ראה אשי ישראל פכ"ג סמ"ה ובפסקי תשובות סקי"ז אות ד' (מכמה פוסקים). 2. התוועדויות ח"א עמ' 509. 3. והמ"מ שצינו שם מהרמב"ם אינו נכון. 4. ראה פסקיתשובות שם הערה 35 (אלא שכנ"ל אינו פוסק למעשה כמותם). 5. ודבר זה דומה לדיון האם אומרים "רבונו של עולם" בשעת פתיחת הארון קודש בחג שחל בשבת. שמשיחת ליל הו"ר תשנ"ב - כפי שמופיעה בספר התוועדויות תשנ"ב ח"א עמ' 109, לכאורה משמע שגם בשבת אומרים את הרבש"ע, ורק את הי"ג מדות אין אומרים, אבל כפי ששיחה זו מופיעה בשיחות קודש תשנ"ב ח"א עמ' 169 אין כ"כ משמעות לכך, ומסרט ההקלטה משמע שאין אומרים הרבש"ע (הרב ברוין לוח יומי פסח תשפ"א. אבל בסדור אדה"ז עם ציונים והערות (ח"ב עמ' תרע"ו הערה (194) כתב שמההקלטה יותר משמע שכן לומר). וכן כתב בסדור אדה"ז עם ציונים והערות שם שהמנהג הנפוץ הוא שלא לומר, וכן כתבו במדריך של רבני חב"ד, וזאת למרות שכתבו שם שמנהג הרבי בפועל כן לומר. 6. וגם אם יש ספק בפסיקה מצד מחלוקת הפוסקים הנ"ל לכאורה צ"ל ספק ברכות להקל, ובפרט שבפסקי הסדור אדמו"ר הזקן מחמיר בדין ספק ברכות. 7. שו"ע סקי"ז ס"א. 8. ולכאורה אין לדייק מדברי אדה"ז הנ"ל שדוקא אם שאל אחר ז' חשון אין לו לחזור, משא"כ לפני"כ צריך לחזור גם בארץ ישראל. כיון שלמרות שאדה"ז מדבר על מדינות הצריכות גשם ("מדינות אלו"), הרי מדבר דוקא על חו"ל שלהלכה דינם להתחיל לשאול רק 60 יום אחרי התקופה, ולא לפני כן, ומ"מ אם שאל אחרי ז' חשון אינו חוזר כיון שבדיעבד אפשר לסמוך על השיטה שמתחילים לשאול גם בחו"ל בז' חשון, אבל אי אפשר להקל יותר מכך (במקרה ששאל לפני ז' חשון), משא"כ בא"י אפ"ל שגם לפני ז' חשון נקרא זמן הר של גשמים ורק לא שואלים מסיבה צדדית - שיגיע אחרון שבישראל לביתו (שבזמננו פחות מפריע), ולכן אם שאל לא יחזור. 9. כמו שכתב הקצוה"ש סכ"א ס"ח לגבי חו"ל ששאל אחרי ז' מרחשון לפני זמן השאילה בחו"ל. וכ"כ בשו"ת להורות נתן ח"ז ס"ה.